זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), מעלה אפרים
08.30- 16.00
10.00 - מחסום זעתרה ׁׂ(צומת תפוח)
מחסום לא מאויש אך קבוצת מג"בניקים סועדת את ליבה מתחת למגדל התצפית. מגרש החניה שלצד המחסום מגודר כבר זמן רב ונעול בשער. אנו עוצרות ליד השער ומייד משלחת של מג"בניקים צועדת לעברנו. מפקדם חופר לנו "אני פה מגן על כל האזרחים, יהודים, פלסטינים. גם עליך אני מגן". למזלנו מגיעים 4 ג'יפים צבאיים וניידת ומכוניתנו חוסמת להם את הכניסה, אז מבקשים מאיתנו לזוז משם. עד שאנו עושות כך אני קולטת שיחת טלפון של אחד השוטרים המדווח שעצרו פלסטינית והיא מוחזקת במתחם הסגור. תקיפת שוטר. היא דחפה אחד מהם...
מעלה אפרים לא מאויש . גם בדרך הביתה אחה"צ (15.00).
מחסום חמרה – מחסום בקעות – לא היו בשעה זו פלסטינים. לא עצרנו.
ח'אלת מקחול – אין שינוי. אחד מידידנו אומר – "כשהצבא עסוק בירושלים, יש לנו קצת שקט."
מתנדבת אקומנית שדיברתי איתה בטלפון סיפרה שהיה אימון צבאי בראס אל אחמר ב-13.10.15 ובמשך 3 ימים פונו התושבים שוב ושוב מבתיהם למשך שעות רבות כל יום.
פסאיל – עדיין לא החל שום שיקום. ביקרנו משפחה שביתם נהרס והם גרים עם 8 ילדיהם בביתו של האח, שעבר זמנית לנועימה. האם שאלה כמה ילדים יש לי וכשאמרתי "שלושה" אמרה בעצב – "אני מקנאה בך. רציתי רק ארבעה, כדי שאוכל לתת להם חיים טובים יותר". יש לה כאמור 8 ילדים ועכשיו היא לוקחת "תרופה נגד היריון".