עופר - שחרור בערבות, נשים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
21/05/2015
|
אחה"צ

איך מרבעים את המעגל

הרשות הפלסטינית הוקמה בשנת 1994 במסגרת הסכמי אוסלו. בתאריך 29.11.2012 צורפה לאו"ם כמדינה משקיפה. המועצה המחוקקת היא הפרלמנט הפלסטיני. ח'אלידה ג'ראר חברה במועצה המחוקקת מטעם מפלגת החזית העממית לשחרור פלסטין במסגרת בחירות שנערכו כחוק. ישראל מכירה ברשות הפלסטינית, אך ממשיכה להגדיר את הארגונים החברים במועצה המחוקקת כארגוני טרור.

 

שוש קאן (נשים למען אסירות פוליטיות) ואני, יחד עם דיפלומטים רבים, נציגי תחנות טלוויזיה ובני המשפחה, כמובן, באנו לשמוע את המשך הדיון בעניינה של

 

ח'אלידה כנעאן מוחמד ג'ראר,  ת.ז. 946614138 - תיק3058/15

 

(ר' דוחות על דיונים קודמים בעניינה)

השופט רס"ן חיים בלילטי קרא החלטה מאוד ארוכה שדנה בפרטי האישום ובטענות השונות של ההגנה והתביעה – כל זאת בהמשך לדיון הקודם.

ההחלטה לגבי כתב האישום והליכי המעצר:

בכתב האישום שהוגש ביום 15.4.15 יש 12 פרטי אישום בגין עבירות שעניינן חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, נשיאת משרה בה, ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, נוכחות באסיפה של התאחדות בלתי מותרת, וכן פרט אישום אחד שעניינו הסתה. כלל העבירות בוצעו בתקופה שבין חודש יוני 2009 לדצמבר 2013, פרט לעבירה אחרת של נוכחות באסיפה של החזית העממית אשר בוצעה, כנטען, בספטמבר 2014, אז השתתפה הנאשמת בתערוכת ספרים מטעם החזית העממית.

 

התביעה טענה כי מן הנאשמת נשקפת מסוכנות, וכן כי קיים חשש כי תימלט מאימת הדין..

 

השופט סבור כי קיימת תשתית ראיתית המקימה סיכוי סביר להרשעתה, בעיקר ביחס לפרטי האישום המרכזיים ואשר עניינם בכך שהנאשמת הייתה חברה ופעילה בכירה בחזית העממית, נשאה משרה בארגון כששימשה כנציגת הארגון במועצה המחוקקת של הרשות הפלסטינית.

השופט מצא כי לא קיימת עילת מסוכנות מצד הנאשמת וגם לא חשש מהימלטות מאימת הדין,

לפיכך הורה השופט על שחרורה בערבות בתנאים הבאים:

1.   הפקדת מזומן בסך 20,000 ₪

2.   חתימת ערבות צד ג' של בעלת תעודת זהות ישראלית או בעל היתר כניסה לישראל בסך 20,000 ₪.

3.   מתן מס' טלפון להתקשרות.

 

התובע ביקש, וקיבל, עיכוב ביצוע ההחלטה למשך 72 שעות על מנת לשקול הגשת ערר, וכן על מנת לאפשר למפקד הצבאי לשקול הוצעת צו מעצר מינהלי.

כלומר, והיה והערר יידחה יוציאו צו מעצר מינהלי.

בעיניי זו הדוגמא השקופה ביותר שעושה ישראל בשימוש במעצרים המינהליים.

 

כשהשופט קרא את החלטתו פרצו באולם קריאות שמחה ספונטניות. עם זאת, גם אם ח'אלידה תשוחרר בינתיים לביתה, צפוי כאן מאבק קשה ביותר, וכמובן,  פוליטי ביותר.