עופר - יידוי אבנים, קטינים

“יצאתי מוקדם בבוקר מביתי בבית לחם, ועד שהגעתי לכאן עברתי חמישה מחסומים. איך אפשר לחיות ככה?”

כרגיל, השהות בבית המשפט כוללת מבחינתנו שיחות עם הפלסטינים הנוכחים.

אדם אחד סיפר לאיה בפרוט רב איך עוצרים ילדים ומביאים אותם לתחנת המשטרה בקרית ארבע. את היותר קטנים, עד גיל 15 לערך, משחררים אחרי שמזמנים את ההורים, והם משלמים סכומים שנעים בין 1000 ₪ ועד ל 5000 ₪. אולי זה רשום כשחרור בערבות, אבל לא מזמנים אותם לבית המשפט. מגיל 15 בערך הם כבר מוזמנים לבית המשפט.

בחצר פגשנו גם את אחיה של פידא סלימן מבית עור תחתא. פידא נעצרה ונשפטה על זריקת אבנים בכביש 443 והייתה אסירה בכלא השרון. באותו הזמן היו בכלא עוד 3 מאחיה ובן דוד.

הפעם היה דיון של אח אחר, וכאמור איתנו היה אח נוסף שהשתחרר אחרי שלוש שנות מאסר. את העציר הנוכחי מייצג עו"ד ספיה שכעס מאוד על שהדיונים הבאים נקבעים לחודש אוגוסט. הוא הסביר לשופט שלא ייתכן שהחשוד, המואשם בזריקת אבנים בלבד, יושב בכלא כבר מחודש ינואר 2015. אבל זו האווירה הכללית – מה זה כבר משנה חודש יותר או פחות.

פעם נוספת קיבלנו שיעור איך מכינים כתבי האישום.

שופט: סגן הנשיא סא"ל צבי היילברון

תובעת: סגן גלי קטלן

סנגור: עו"ד נרי רמתי

נאשם: אחמד מוחמד עבוד סרור - ת.ז. 855025862

את מוחמד סרור פגשו חברותנו בהארכת מעצרו במגרש הרוסים בירושלים, בתאריך 13.5.15.

כבר אז הוא העלה את הטענה שההודאה הוצאה ממנו בכוח תוך כדי חקירה קשה.

עו"ד רמתי העלה את השגותיו לגבי כתב האישום שמכיל כל כך הרבה סעיפים. הוא פרט שלמשל פרט האישום הראשון אומר כי בשנת 2009 ועד ליום מעצרו זרק הנאשם אבנים על טרקטור, אבל בפרט אחר רשום שהוא גם זרק אבנים משנת 2012 ועד ליום מעצרו, וגם בשנים 2011-2014.

בכל פרטי האישום, 1-8, לא מצוין אפילו מועד אחד קונקרטי, ולכן ברור שאי אפשר לטעון לטענת אליבי. בנוסף, ברור שהכנסת סעיפים כה רבים לכתב האישום מאפשר לתביעה, במקרה שיש הסדר טיעון, לוותר על חלק מהסעיפים, ובכך כאילו לבוא לקראת ההגנה.

שמענו אין ספור פעמים בהם היה הסדר טיעון את הביטוי "חולשה ראיתית" והכוונה בדיוק לכך – "במקום זה וזה  או בסמוך לו"  "במועד זה וזה או בסמוך לו".

עו"ד רמתי הודיע שהוא מתכוון לנהל משפט זוטא.

התיק נקבע לישיבת תזכורת ל 7.7.15

רצ"ב פרוטוקול הדיון.