בוקר

חווארה, יום ג' 1.6.04, בוקר משתתפות: יעל פ., נורית ו., אתי פ. (מדווחת) 8.30 חווארה דרום: כ-50 איש בתור. מכבשים עובדים בשטח שליד המחסום, במקום שבו היה 'בור המעוכבים'. שני אחים עם צרור מסמכים עבה מספרים שהוזמנו אתמול לבית המשפט בשכם כדי לחתום על מסמכים הקשורים לתשלומי הביטוח על תאונת דרכים שבה נהרג אביהם ועוד אנשים. סמל מ' אומר שהם היו צריכים להוציא אישור, והם אומרים שלא הספיקו כי טלפנו אליהם רק ב- 2.00. לבסוף מ' מרשה להם לעבור. שני חיילים בתוך השרוולים מול הפלסטינים, המחכים בשני טורים (צעירים ונשים). אחד מוכר לנו ומתנהג בצורה סבירה, והשני, מגלה תוקפנות וגסות רוח בולטים. הוא לא נענה לניסיונותינו לתקשר איתו, ואף לא מוסר את שמו. סמל מ' עונה לתלונתנו שהוא ידבר איתו, אך לא נראה כי משהו משתנה אצלו. הוא לקח פתקים רפואיים שהושיטו לו פלסטינים וסירב להחזיר. מ. אומר שזה 'עונש' על כך שהביאו הזמנה לטיפול בבית חולים בירושלים וניסו להציג אותה כהזמנה לשכם. 9.10 חווארה צפון:7 מעוכבים, קצין מג"ב במילואים מסרב למסור את שמו: "זה חסוי", מתרתח כששומע מאיתנו שהם מחכים כבר שעתיים, ומכחיש בתקיפות. כעבור כעשרים דקות מספר המעוכבים גדל ל-12. בין המעוכבים שני בחורים וילד שיצאו מכפר שסגור במחסום כדי לעשות כרטיס מגנטי, עם הזמנה מתאימה עם התאריך של היום. אחד (עם אחיו בן ה-11) עבר והשני לא. לשאלתנו ענה סג"מ י' כי גם מאלה שיש להם אישור מתאים ומדויק לוקחים לפעמים 'מדגם' ובודקים. הבחור מודאג ואומר שהחייל במחסום אמר להם לחזור בעוד שעתיים. ארבעה נהגי מוניות שמספרים שעצרו אותם בשבת כשהתקרבו מדי למחסום והחרימו להם את המכוניות, ג'יפ לבן של המת"ק, בלי שום אישור. אחד מספר שחיכה אתמול עד 10 בלילה. נהג חמישי מספר שאתמול הוציא את בנו מבית חולים בשכם ונסע אותו לתוך המחסום כדי שלא יצטרך ללכת ברגל בשמש. מכוניתו הוחרמה והוא קיבל אישור בכתב יד שזה לארבעה ימים. לבקשתנו סג"מ י. בודק את תיבת המפתחות הענקית, (לפחות 20 מפתחות שבחלקם מחורר פתק בלוי בכתב יד) ולא מוצא אישור ומודה ש"כנראה שהם צודקים". בינתיים שני נהגים הלכו וסג"מ י. נותן לאחד הנהגים פתק שיחזור ב-6.00 בערב ויקבל את המכונית. לנהג השני הוא נותן פתק שיחזור למחרת בבוקר ב- 6.00 מפני שאצלו זה כבר פעם שנייה...לנהג שרכבו הוחרם אתמול סג"מ י. לא מוותר וטוען כי הוא כבר עשה את זה פעם. הנהג מתגונן ומסביר כי זה היה כשהביא את הבן לבית החולים. 10.35 חווארה דרום: זקנה שנראית חולה מאוד, ממש צהובה, כמעט מתמוטטת על מחסומי הבטון מהצד של המכוניות. בחור צעיר, אולי בנה, נרגש מאוד ומנסה להסביר לנו בערבית שוטפת ולא מסוגל לעבור לשפה אחרת. איך שהוא אנחנו מצליחות להבין כי היא הגיעה באמבולנס, והוא מחכה בתור (שלישי) ויצאה ממנו כי הרגישה רע. בסופו של דבר האמבולנס הגיע ולקח אותה. בזמן שהיא עמדה בקושי, חצי מקופלת, ש' החייל התוקפני מתנפל עלינו ואומר שבגללנו הפלסטינים מרמים ומנצלים את נוכחותנו לבקשות לא מוצדקות ושאנחנו מפריעות והוא דורש שנלך. נורית עונה לו שאנחנו לא מפריעות וזכותנו לעמוד שם. סיפור מעניין אחר: צעיר שטופל בבית חולים בשכם לאחר שהוכה במחסום בשבת והיה עצור בחווארה, רוצה לעבור לשכם לביקורת. הוא מדבר עם משכית מ"רופאים לזכויות אדם" ומעביר אותה אלי. משכית מבקשת ממני שאבקש ממנו לזהות את מי שהיכה אותו בשבת בזהירות בלי שיראו כי הוא פוחד ושאודיע לה מי זה אחר כך כי הם מתכוננים להגיש תלונה. הבחור מזהה בלחש באוזן את ... ש' מיודענו! לא ממש מפתיע. אני מרגישה חובה לתת לסג"מ י. להגיב לפני שאני מוסרת את השם והולכת אליו לחווארה צפון ומבקשת ממנו לדבר איתו לבד בשקט. בתגובה לסיפור הוא אמר שזה קרה אחרי שהקצין שנהרג הובא למחסום ושם ניסו להחיות אותו והמחסום היה סגור לשעתיים. (האומנם ההחייאה נמשכה שעתיים?) וכך נוצר אי סדר והפלסטיני "השתולל" והיה צריך להרגיע אותו. בחזרה לחווארה דרום, אני מדברת עם משכית ומוסרת לה את גירסתו של סג"מ י', אבל מציינת שלא הופתענו מעדותו של הפלסטיני ועל פי מה שאנחנו רואות ש' יכול היה בתנאי לחץ ועצבנות להכות אותו.פתאום אנחנו פוגשות את שני הבחורים והילד שכבר עברו, עשו כרטיס מגנטי ורוצים לחזור ומשום מה לא נותנים להם. הבחור עם האח הצעיר מגיע לש' והוא מתחיל לתחקר אותו: מי זה? בן כמה הוא? איפה תעודת הלידה שלו? האח הגדול אומר שלא ידע שצריך תעודת לידה וש': אתה יכול לעבור אבל תשאיר פה את האח. הבחור נדהם ומתקומם וש' מעניש אותו ושולח אותו הצידה. לשאלתנו מסבירים החיילים שמאז גילוי הילד עם חגורת הנפץ הם אמורים לבקש תעודת לידה מכל הילדים הגדולים יותר אבל הם לא עומדים בזה, כפי שמתברר מהמקרה הזה – כי הבחור עבר עם הילד כשעתיים קודם לכן...11.55 אנחנו נאלצים ללכת כדי להביא את המשמרת הבאה. 12 מעוכבים מחכים בשמש