אחה"צ
בית איבא, יום רביעי 9.6.04, אחה"צ משקיפות: דפנה ס', אירית ס' (רשמה) 13:40 בדרך מחסום פתע בכניסה לחוות גלעד, תור של כ 15 מכוניות, החיילים בודקים ומעבירים ללא מעוכבים
. 14:00 בכניסה לכיוון פרעתה מחסום פתע, 3 מכוניות ללא מעוכבים. 14:10 שבי שומרון: תור של כ 15 משאיות משני הכיוונים. בודקים מכונית אחת בלבד בכל פעם ולכן ההמתנה ארוכה. 14:30 בית איבא: בנייה מסיבית במחסום, המבנה באמצע הכיכר איננו. כ-250 אנשים מחכים להיכנס מכיוון שכם. ייתכן שנוכחותנו מעודדת אותם לנסות להתקרב יותר, החיילים עוצרים מייד את המעבר. האשנב נסגר. המחסום משתתק. התרחקנו. החיילים, בצעקות, משכנעים את הממתינים לזוז לאחור ומסדרים את הממתינים בשלושה טורים במקום שניים, ומתחילים להעביר "שניים שניים", "בנות" וכו'. 15:15 15 מעוכבים שיושבים שם מאז שהגענו – אחדים מהם שם כבר ארבע שעות. תור של כ-30 מכוניות משכם. אנחנו מתערבות אצל החייל האחראי ומחכות לבדיקה ולהחזרת תעודות. 15:45 תור הנכנסים ברגל משכם הצטמצם לכ-50 איש וכולם עוברים לאחר בדיקה מהירה.הצלחנו לזרז שחרור של זוג עם תינוקת ואדם עם ילד בן 8 בין השאר. החייל האחראי (ע') עובד לפי הספר אבל משתמש בשיקול דעת ומוכן לשמוע את טיעונינו ונותן לרבים לעבור.אין מים בעוקב. 16:40 מכונית בעלת מספר דיפלומטי מגיעה מכיוון קוצין, זהו עובד הקונסוליה האמריקאית בירושלים. החייל מתעצבן על כך שהוא עקף טרקטור ומתחיל איתו סדרת חינוך ("הוא חוצפן"). החייל מכריח אותו לנסוע לאחור, הוא נוסע. ואז החייל מעביר מכונית שהגיעה אחריו. כאן התערבנו והבהרנו את הנושא ורגישותו לתשומת ליבו של החייל האחראי (י'), שמבין את העניין, בודק כל דבר אבל מרגיע את הרוחות, והוא מרחיק את החייל "המחנך" ולאחר אישור אפשר לרכב לעבור (ב-17:05). רוב המעוכבים שוחררו, שניים נותרו. 17:50 מפקד המחסום (סג"מ מ') מגיע. בחור מטייבה שאביו נפטר בשכם מבקש לעבור בדחיפות, ולאחר בדיקה מזורזת מתאפשר לו, עם הבטחה שיאפשרו לו לחזור לטייבה כעבור שבוע. 18:43 כל המעוכבים שוחררו. נסענו הביתה.