עופר - חקירת עד, בעיות בריאות

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
10/08/2015
|
בוקר

"הבחינה אותה יש לערוך בעת שבוחנים האם מעצרו של נאשם מתמשך מעבר לנדרש תוך ניהול ההליכים, קשור בקשר ישיר לחומרתן של העבירות המיוחסות לו ולרמת הענישה המקובלת המוטלת בצידן, אם יורשע בדינו."

 

זהו ציטוט מתוך פרוטוקול הדיון בבקשה לעיון מחדש בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים במשפטה של ח'אלידה ג'ראר. האמירה מתייחסת למצב בו פעמים רבות ההליכים המשפטיים נגררים למשך הזמן בו התביעה חושבת על עונש המאסר שייקבע, כלומר, שוב הוכחה לכך שבבית המשפט הצבאי הנאשם חייב עד שתוכח חפותו.

במקרה הזה, השופט מיד הבין את משמעות דבריו והוסיף: "מובן כי לנאשמת עומדת חזקת החפות בשלב זה".

 

בבוקר התנהל הדיון הראשון באולם שהיה שוב מלא בבני המשפחה, דיפלומטים, נציג אמנסטי, עיתונאים, חברים ופעילים פוליטיים.

 

השופט: סגן הנשיא סא"ל צבי היילברון

התובע: סגן נתנאל יעקב חי

הסנגורים: עו"ד מחמוד חסאן ועו"ד סחר פרנסיס

הנאשמת: ח'אלידה כנעאן מוחמד ג'ראר,  ת.ז. 946614138 – תיק 3058/15

 

התובע פתח בהתפרצות עזה וטען כי הוא מגיע לדיון כאשר ידיו קשורות מאחורי הגב משום שמזכירות בית המשפט אינה מזמנת את העדים.

השופט לא הסכים עם הביקורת על המזכירות ואמר שלפי הרשומות בתיק העדים זומנו.

התובע מפרט את פעילות המזכירות. הפירוט אינו מעניין – התוצאה המעשית היא שזו הפעם השלישית לא הופיע אף אחד מהעדים.

 

עו"ד מחמוד חסאן טוען כי התביעה מנסה באמצעות תירוצים לא מקובלים למנוע את קידום התיק. הסנגוריה עדיין לא קיבלה רשימה מסודרת של חומר הראיות ושל חומר החקירה.

דבר נוסף – התביעה הוציאה צו לתעודת חיסיון ביום 12.7.15. עם זאת, אי אפשר לנהל את הבקשה לגילוי ראיה בפני בית המשפט הצבאי לערעורים אם לא יודעים מה באמת מסתירים מההגנה. ההגנה עדיין לא יודעת מה היקפו של חומר החקירה וחומר הראיות. חוץ מזה, מדובר ב-17 עדים, שקרוב לוודאי שיהיו עדים עוינים, ואז יהיה צורך להביא את השוטרים שגבו את עדויותיהם במשטרה וכן הלאה. אולי זו האסטרטגיה של התביעה – למשוך את הדיונים למשך זמן,לעייף את הנאשמת ולגרום לה להגיע לעסקת טיעון.

עו"ד חסאן מזכיר שוב את מצבה הבריאותי של הנאשמת ואת הסבל הרב שנגרם לה בכל פעם שמביאים אותה לבית המשפט. על אף בקשתו של השופט היא עדיין מובאת באותה הדרך – יציאה בשלוש לפנות בוקר מהכלא, חוסר אפשרות להגיע בדרך לשירותים והמתנה במשך היום בתא מעצר עד להחזרתה לכלא.

 

בסוף הדיון מחליט השופט לאפשר לתביעה לזמן את העדיה פעם נוספת, אך במידה ובישיבה הבאה לא יגיעו העדים ספק אם יאפשר דחייה נוספת.

הדיון הבא נקבע ל 24.8.15.

 

אחרי ההפסקה התקיים דיון בבקשה לעיון מחדש בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים

 

השופט: רס"ן חיים בלילטי

התובע: סגן נתנאל יעקב חי

הסנגורים: עו"ד מחמוד חסאן ועו"ד סחר פרנסיס

הנאשמת: ח'אלידה כנעאן מוחמד ג'ראר - ת.ז. 946614138

 

להזכירכם, השופט בלילטי הורה על שחרורה של ח'אלידה ג'ראר לחלופת מעצר, החלטה עליה ערערה התביעה וערעורה התקבל.

התובע פרט שוב את מסכת הקשיים בהבאת העדים בגלל התרשלות המזכירות של בית המשפט. הוא גם חושב שבתיק בו רף הענישה גבוה והממוצע של זמן ניהול התיק הוא 22 חודשים, אין משמעות להיגררות של חודש נוסף.

אני מפנה לציטוט דברי השופט בראש הדיווח שלי (נ.א.).

 

הסנגור מציע שוב חלופת מעצר בכל תנאי שבית המשפט יקבע: בין אם זה הפקדה כספית בסכום גבוה, ערבות צד ג' של ערבים ישראלים או כל תנאי אחר.בנוסף אומר הסנגור: "הזכות לחפות היא זכות יסוד. אנחנו טוענים שאם בארבעה חודשים לא התקדמנו בכלום, ואם לנאשמת יש זכות חפות עד אשר התביעה תוכיח אחרת, הרי מה יקרה בסופו של יום. נאמר היא תוחזק עוד שישה חודשים, היא תוותר ותגיד שהיא מעדיפה עסקה. הרי מצבה הרפואי של הנאשמת גורם לכך שכל הבאה של הנאשמת לבית המשפט היא עינוי. אם האסטרטגיה של התביעה היא להתיש את הנאשמת בהבאות חוזרות ונשנות לבית המשפט, עדיף שיחשפו זאת. אבקש לשקול חלופת מעצר".

כצפוי, הבקשה נדחתה.

 

בפני השופטת רס"ן סיגל טורג'מן התקיים המשך הדיון בעניינם של סעיד וג'מיל עווד.

 

התובע: סגן ענאן סרחאן

הסנגור: עו"ד נרי רמתי

 

נאשם 1: סעיד מוחמד עליאן עווד,ת.ז. 851948331- תיק1578/14

נאשם 2: ג'מיל אחמד עליאן עווד, ת.ז. 991871773- תיק1577/14

 

(ר' דוח קודם בעניינם)

עיקר הדיון התמקד בעדותו של עמיאל ורדי, פעיל תעאיוש. עמיאל מסביר שהוא שייך לקבוצה שמגיעה בכל שבת למשפחות פלסטיניות הטוענות לזכויות בקרקע. לשאלת בית המשפט מסביר עמיאל כי עבודת התיעוד היא עבודה חשובה שמשרתת לא אחת גם את עורכי הדין המייצגים את הפלסטינים הנדרשים לתעד מניעת גישה לאדמות. היא חשובה עבור הציבור וחשובה עבור מי שמתעניין במה שקורה בשטחים. בנוסף לכך, מניסיונו, נוכחות פעילים בשטח היא בעלת השפעה חיובית גם מבחינת הפחתת האלימות וגם מבחינת הקפדה מעט יותר על הוראות החוק.

אינני יודעת אם השופטת באמת אינה יודעת מה קורה בשטח או שזו היתממות. מכל מקום, היא שואלת האם לצורך פעולת התיעוד לא מספיקים שני אנשים. עמיאל עונה שזה מסוכן. ואז בהמשך, אחרי צפייה בסרטונים, שואלת השופטת למה הפלסטינים מביאים איתם את הילדים שלהם, אם זה אכן מסוכן.

עמיאל מסביר שמשפחת עווד בדרך כלל מגיעה עם הילדים, ההורים מסבירים לילדים כיצד עברו האדמות לידיהם וכיצד יחולקו בעתיד.

 

התובע טוען שהגעת הפעילים הישראלים היא לצורך מחאה ויצירת פרובוקציות. עמיאל מסביר שהוא משתתף לא אחת באירועי מחאה, אלא שבמקרה הספציפי הזה מדובר בליווי של אותם חקלאים בעלי אדמות המבקשים להיכנס לאדמותיהם.

עמיאל בקי מאוד בכל הליכי הבג"ץ ביחס לאותן חלקות; בהחלטת הבג"ץ לסילוק החממות שהקים שם המתנחל דויטש, וכמובן בכל פרטי האירוע בגינו נעצרו סעיד וג'מיל עווד. אני מאוד מקווה שעדותו הסדורה והמאוד מרשימה של עמיאל ורדי אכן תגרום לצדק עם הנאשמים.

 

הכרעת בית המשפט תינתן לאחר שהתביעה וההגנה יגישו סיכומים בכתב.