בוקר
בית לחם, יום שלישי 06.07.04, בוקרמשתתפות: נטע ע., דיאנה ח. (מדווחת)06:40 - מחסום בית לחם במחסום עמדו 5 גברים מעוכבים
ו-10 נשים מעוכבות. בבירור עם ז. מובהר שהם מעוכבים על ידי צה"ל ולא על ידי מג"ב. מאפשרים לנו להסתובב חופשי בשטח המחסום ולשוחח עם המעוכבים. 2 חיילים מביאים מעוכבים נוספים, בהם עוד נשים. זהו נוהג חדש. פנינו אל ז. וכל הנשים וחלק מהגברים שוחררו כ-20 דקות אחרי פנייתנו. שני מעוכבים הופנו לחקירה. ז. סיפר שצפה בסרט "מחסומים", וביקש שנעביר לו בהקדם את הדו"ח על מחסום בית לחם על מנת שיתלה אותו על לוח המודעות.התור במחסום עבר מהר, ובזמן שהותנו עברו במחסום כ-100 בעלי אישורים.ז. סיפר שביום חמישי היחידה שלו יוצאת לשבוע וחצי חופש ויחליפו אותם יחידת מג"ב אחרת.07:40 - אל חאדרבאנו, שתינו קפה וסיפרו לנו שלאחרונה הכל בסדר.08:08 - מת"ק עציוןהחלונות סגורים. ברשימת ההמתנה היו רשומים כבר כ-60 איש. טלפון לטליה לא הבהיר כלום, רק שככל הנראה יפתחו בשעה 08:30. ב-08:32 נפתח חלון אחד. מטפלים באישה היחידה שעומדת שם, ואז מתחילים לטפל בפונים. לא היו סיפורים מיוחדים וגם לא פנו אלינו כל כך. האישה שהיתה בפנים פנתה אלינו באנגלית וביקשה שנעזור לה. היא המתינה אתמול 9 שעות ואמרו לה לחזור היום. היום אמרו לה שאין אישור. היא במקור מבית לחם, אך נשואה לישראלי וביתה בירושלים. היא באה לבקר את המשפחה ולא יכולה לחזור. התקשרנו אל א., המצב הוסבר לו והוא נתן הוראה שיטפלו בעניין קבלת האישור לאישה לחזור הביתה. הוא הסכים להיפגש עמנו, ונפגשנו מבעד לסורגי השער. הוא הסביר שהפתיחה התעכבה בגלל תדריך ארוך מבדרך כלל בשל צום י"ז בתמוז; הוא הסביר שאם יש אדם שמנוע (מלקבל אישר) מכל בחינה שהיא, יש לכתוב בקשת חנינה "איסתרחאם" שמועברת לשב"כ; הוא סיפר שעשה בעצמו שלטים בערבית כדי שאנשים יוכלו להבין.אל-וואלג'ה למרות מה שחשבנו המחסום עדיין קיים, אך הזיזו אותו למקום אחר.סיפור מהחיים - הסיפור של פאטמה אחרי שסיימנו את העניינים במת"ק נסענו חזרה ירושלימה. נתנו טרמפ לאותה אישה שפנתה אלינו, עד לאל-חאדר. היא סיפרה לנו שהיא מגיעה מבית לחם. היא אחות מיילדת במקצועה, ועד שהתחתנה עבדה בבית חולים בירושלים ולא הייתה לה שום בעיה לקבל אישור כניסה. היא פגשה את בעלה בבית החולים, הוא רופא ירושלמי שעובד בהדסה. הם התחתנו וגרים בצור-בהר. מאז שהתחתנה קשה לה לקבל אישור מעבר. יש לה שלושה ילדים קטנים, אחד מהם עדיין יונק. היא לא ראתה את משפחתה בבית לחם מזה ארבעה חודשים, ואמה חולה. את זה היא סיפרה לנו בעוד היא בוכה, ואנו חונקות דמעות בעצמנו. היא סיפרה שכשהיתה בהריון היתה בשמירה ואושפזה בחודש השמיני, וחודש שלם אף אחד מהמשפחה שלה לא יכול היה לבוא לבקר.לא מזמן, בצור-בהר, ליד הבית שלהם, עצרו את הרכב שלהם חיילים וכיוון שאין לה אישור ולא תעודה כחולה, לקחו אותם לתחנת המשטרה לכמה שעות ואמרו שבעלה יצטרך לשלם קנס של 5000 ₪ על הסעת שוהה בלתי חוקי. ......