עופר - סכנה לבטחון האזור, קטינים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
21/09/2015
|
בוקר

שוש קאן (נשים למען אסירות פוליטיות) ואני הגענו בגלל דיונים שהיו צריכים להיות לשתי קטינות פלסטיניות שנמצאות בכלא השרון.

דיברנו עם בני המשפחה ואף נכחנו בדיון (בהסכמת המשפחות ועורך הדין), אך בגלל חוק הנוער אני מנועה מלמסור פרטים.

 

תמיד כשאני נמצאת בבית המשפט אני משתדלת לדבר עם הפלסטינים. רבים מהם שמחים על ההתעניינות וחולקים איתי הרבה אינפורמציה. אחד הדברים שמאפיינים את הפלסטינים בבית המשפט היא תחושת חוסר האונים לנוכח המערכת השרירותית. פעמים רבות הם אינם יכולים להבין את הדיון שכן התרגום, בדרך כלל, רע מאוד. הם שואלים את עורכי הדין שוב ושוב את אותן השאלות, ועורכי הדין משתדלים להסביר.

לי הם מספרים, בתחושת עלבון, על חייהם. לדוגמא, אב מחברון סיפר לי שחוץ מהבן בכלא שבגללו הגיע, יש לו בן בבי"ס יסודי. פעמים רבות כשהבן הולך לבית הספר, מגיעים תלמידי המתנחלים שהם בני גילו. המתנחלים זורקים על בנו וחבריו אבנים, והחייל שנמצא במקום אינו מוכן להתערב. באחת הפעמים הוא שאל את החייל מה ההבדל בין התלמידים היהודים לבין בנו וחבריו, ולמה הוא מאפשר לזרוק עליהם אבנים. החייל ענה לו: כי הבן שלך טרוריסט, ואם לא עכשיו אז הוא יהיה אחר כך. האב שאל אותי: ככה אפשר להגיד על ילד בן תשע?

שניים מכפר עקרבה סיפרו לי סיפור מעניין ביותר. כששאלתי את השניים, צעיר ומבוגר, למה הם נמצאים כאן, ענה לי הצעיר בעברית מצוינת: מה, לא שמעת על החולייה הגדולה שעצרו בשכם? עניתי לו שהעיתונות הישראלית כל הזמן מדווחת על חשיפת חוליות, אבל זה לא אומר שאני מאמינה לזה. הצעיר סיפר לי שלפני חמישה חודשים הגיע פלסטיני מחברון אליהם לכפר. הוא אמר שהוא לא מכיר אף אחד, ובהתאם למסורת הם אירחו אותו. לאחר מכן אמר אותו חברוני שהוא צריך להגיע לכפר קליל, אבל הוא לא מכיר את האזור. ושוב, כחלק מהכנסת האורחים, בן דודו של הדובר הסיע אותו לשם. מאז לא ראו את אותו חברוני, אך לאחר כמה ימים הוא התקשר לבן הדוד. הוא אמר לו שקנה בקליל נשק. באותו הרגע בן הדוד אמר לו שהוא לא רוצה שום קשר איתו, שלא יתקשר אליו יותר ושימחק את מספר הטלפון שלו. הקלטת שיחות הטלפון נמצאות בידי התביעה. בינתיים בן הדוד החל בהכנות לחתונתו. שלושה חודשים אחרי אותה שיחת הטלפון, בלילה שלמחרת הייתה אמורה להתקיים החתונה, הגיע הצבא. כמו תמיד הפכו את כל הבית ולקחו איתם את הבחור. המשפחה הצליחה לאתר אותו אחרי יומיים, ואז שכרו את עו"ד מאיה גלעדי. יחד איתו עצרו עוד עשרים ושלושה אנשים, ומכאן הסיפור על החולייה שנחשפה.

הבחור המשיך וסיפר שבמקום חתונה הייתה, כמובן, אווירה של הלוויה. הגיעו הדודות מירדן, אחים מערב הסעודית וכל יתר המוזמנים.

לאחר שבן הדוד נעצר, המשפחה התחילה לנסות ולברר פרטים על אותו חברוני. הסתבר להם שהוא נעצר עם שני קילו הרואין, ואז כנראה הציעו לו להיות משת"פ. כיום הוא חי בבאר שבע.

עו"ד מאיה גלעדי פנתה בבקשה לחלופת מעצר - שסורבה, והיום היה צריך להיות ערר על אותו סירוב.

 

עו"ד אחלאם חדאד סיפרה לנו על סטודנטית מיאטא שלומדת בפוליטכניק בחברון. ב 9.8.15 אלוף פיקוד המרכז חתם על צו הרחקה - עד ל1.2.16  - מהעיר חברון בטענה שהיא יכולה לפגוע בביטחון הציבור. היום היה אמור להיות דיון בערר שהגישה עורכת הדין.

 

בואו לעופר. שם תכירו את תמצית הכיבוש.