אחה"צ
קלנדיה ואר ראם, אחה"צ, 8/8/04 משתתפות: תמר פ., רונית ופיליס ו. ואורח אר ראם, 3:00 אחה"צ: לא היה תור של הולכי רגל ותור הרכבים מנה כ-10-12 מכוניות. היו חיילים ושוטרים רבים במחסום וגם נציג המת"ק, ח. שטרח להסביר לנו שהיחס העוין מצד נשות מחסוםוואטש הוא שמעורר עוינות הדדית מצד חיילי מג"ב ושלמרות שפה ושם התנהגות תקיפה מצדנו עוזרת לפתור בעיות, לאחר לכתנו החיילים נוהגים ביתר נוקשות. קלנדיה, 4:00 אחה"צ: גם בקלנדיה היו הרבה חיילים. פעלו שני תורים של הולכי רגל, אחד לנשים וילדים והשני לכל השאר. כ-6 חיילים בדקו כל תור. המעבר היה מהיר ויעיל. לראשונה ראינו שהופקדו חיילים על נקיון המחסום וניכר שהם הרגישו את עצמם קצת מושפלים כאשר הם הסתובבו עם מטאטאים. דובבנו מתנדב קוו התפר מאילת שסיפר שהחיילים במחסום כעת באים ממספר רב של יחידות ושיש ביניהם כאלה שעושים סטאג' במחסום לאחר שעברו קורס. ראינו גם חיילים שניסו לשפר את הערבית בפיהם ע"י ניהול שיחות עם הממתינים בתור. כאשר הלחץ במעבר ירד, נסגר תור אחד ונותר רק תור אחד בלבד. כמה פעמים הסבנו את תשומת לב החיילים שנוצרת צפיפות במעבר והם טענו שמספר האנשים הממתינים אינו מצדיק פתיחת תור נוסף. אולם לאחר מכן תור נוסף אמנם נפתח ושחרר את הלחץ. גבר פלשתינאי התלונן אלינו שהצפיפות בלתי נסבלת מטעמים דתיים ונראה שנימוק זה, כשהועבר לחיילים, הוא שהכריע.עזבנו את קלנדיה ב-6:15 וחזרנו לירושלים דרך אר ראם. שוב המעבר היה ריק.