ענתה, א-רם - בוקר
ענתה, א-רם, יום חמישי, 12.8.2004, בוקר נוכחות: רות א., רמה י. (מדווחת) + אורחת היום שלמחרת הפיגוע בקלנדיה. האווירה היתה כבדה ומתוחה, החיילים עוינים והפלסטינים מתוסכלים וכועסים. בכל מקום שעברנו בו היו פקקי תנועה איומים. לא הגענו לקלנדיה. ענתה הולכי רגל הורשו לעבור. תור המכוניות, לעומת זאת, לא זז, או כמעט לא. שישה-שבעה המג"בניקים שאיישו את המחסום היו עסוקים בענייניהם ולא התפנו לטפל במכוניות התקועות בתור. מדי פעם חייל היה מאותת למכונית להתקרב, ואחרי בדיקה שטחית של המסמכים היה מאפשר לה לעבור, רק כדי להיתקע בצומת הקרוב בפקק בלתי אפשרי שגרם מחסום נוסף שהציבה המשטרה. א-רם המחסום היה סגור לחלוטין להולכי רגל ולמכוניות מאז הערב הקודם, חוץ מ"מקרים הומינטריים מיוחדים". אף שהיה ברור שהמחסום לא ייפתח, לפחות לא בשעות הקרובות, התגודדו לידו כחמישים פלסטינים, גברים ונשים, באיזושהי תקווה מעורפלת שאולי מתישהו ההוראות ישתנו. התקשרנו לכאן והתקשרנו לשם בידיעה ברורה שאין מה לעשות -- כל העם הפלסטיני כולו צריך לקבל שיעור וללמוד מאיפה משתין הדג.נדרשה לנו שעה כדי לחזור לירושלים.