ענתה, א-רם, קלנדיה, בוקר

ענתה, א-רם, קלנדיה, יום חמישי, 18.8.2004, בוקר נוכחים: רות א., רמה י. (מדווחת)שני אורחיםשום אירועים מיוחדים, ובכל זאת, בוקר מדכדך מאוד.ענתה. הולכי רגל עוברים ללא עיכוב. המכוניות, כרגיל, ממתינות בתור ארוך. מדי פעם חייל מתפנה מענייניו, ומסמן למכונית להתקרב, מציץ במסמכים ברפרוף ומאפשר לה להמשיך בדרכה.א-רם. יש 16 מעוכבים. אנחנו לא מעזים לדבר איתם (כשניסינו לשאול את החיילים, נענינו באריכות ובפירוט רב מדוע הם לא ידברו אתנו בשום אופן...). מדי פעם מזומן אחד המעוכבים לחייל על מגדל השמירה, מוחתם על איזשהו טופס ומשוחרר. אשה, כנראה ללא אישורים מתאימים, נושאת על ידיה ילדה כבת עשר יפה להדהים. רגלה של הילדה נתונה במיתקן מתכת, והיא לא מסוגלת לעמוד כלל. אחרי בירורים שנמשכים כעשר דקות הן מורשות להמשיך לכיוון ירושלים, ומודות לנו (?) בחום.הולכי רגל בדרכם צפונה מעוכבים, ותעודותיהם נבדקות. זה חידוש. כאן החיילים מוכנים להסביר לנו שיש – איך לא -- התראה. קלנדיה. אחרי ההפגנה האלימה שהיתה בקלנדיה ביום הקודם, קוביות הבטון מכוסות גרפיטי בערבית, בעברית, אנגלית וספרדית. גם המשוואה המאוסה צלב קרס = מגן דוד צוירה כמה פעמים.גם כאן מעכבים הולכי רגל בדרכם צפונה ותעודותיהם נבדקות, וגם כאן החיילים (מג"ב) מסרבים לדבר אתנו. חייל צעיר מיחידה אחרת פונה אלינו. הוא לא יודע מדוע מעכבים לבדיקה אנשים שהולכים צפונה. הוא מספר שעליו לשרת במחסום חמישה חודשים, וזה קשה.