אחה"צ

ואדי נאר,יום ראשון 22.8.04, אחה"צ צופות: רבקה ש., רונית ס., יעל י. (מדווחת) נסענו ישר לואדי נאר דרך קדר. המחסום היה ריק. מכוניות עברו כמעט ללא בדיקה והולכי רגל לא נעצרו כלל. התקבלנו בצנינות שהלכה והתפוגגה קצת במשך הזמן. מסתבר שהחיילים שהיו שם מן הבוקר לא הוחלפו בזמן והם היו מותשים והרגישו זנוחים. היה שם גם ג'יפ שלהם תקוע כך שהיו הרבה חיילים במקום אבל לא היה מתח בהתנהגותם. במיכל הגדול לא היו מים כלל ובעוקב היו מים חמים. היו שם גם 4 משאיות-ענק, האחת עם מנוף אימתני שהעמידו מבנה בטון חדש בין העמדה לפיל בוקס. אין ספק שההכנות במקום מכוונות לשהייה ממושכת עד אינסופית.היו שם שני מעוכבים בלבד. האחד נער שלא היו לא תעודות וגר לדבריו בסביבה, ומדי פעם הוא ביקש בהוראת החייל טלפון מנוסעי המכוניות שעברו כדי לטלפן שמישהו יביא לו את התעודה, ללא הצלחה. הבחור השני היה מקרה רציני יותר - מסתבר שעוכב בבוקר! על פי הוראת השב"כ. הוא ישב במשך כל השעות בשמש ליד העמדה.היה שם חבר שלו שסיפר לנו שהאיש פעיל בקייטנות שמארגנת קואליציית השלום (אמנת ז'נבה) ברחבי הגדה ומשמש כמתאם. בשבת הם עברו (8 אנשים) במחסום קלנדייה והמשיכו לחברון, העצור דרך ואדי נאר והחבר שיש לו רשיון עם מכוניתו דרך ירושלים. ביום ראשון בבוקר הם חזרו ואז בבדיקת תעודה נעצר האיש. הותרה לו שיחת טלפון אחת והוא טלפן לחברו שהגיע מאוחר יותר לואדי נאר. החבר ניסה כל הזמן לפנות לעזרה לגורמים שונים, כולל המרכז בתל אביב, אך ללא כל תוצאות. כשהצלחתי לשאול את מפקד המחסום על הסיפור הוא ענה לי שגם הוא אינו יודע מה הסיבה שהאיש עצור, אבל לאחר שהעביר את מספרו ושמו הוא קיבל הוראה מפורשת מן השב"כ להחזיקו. לדבריו גם הוא מנסה כל הזמן לשאול מתי יבואו לקחת אותו אבל ללא הצלחה. (הוא טלפן לאבי ביטון שהיה עסוק בישיבה). כששאלתי מדוע הוא כל הזמן בשמש ענה לי החייל: "איפה יש כאן צל?" ניסינו גם אנחנו לטלפן ואף אחד לא ענה, חוץ מן המרכז ההומניטרי בבית אל (שם יש תמיד מישהו שעונה לטלפןן).שעתיים אחרי שהגענו הגיעו מכוניות של הצבא לחלץ את הג'יפ התקוע ולהחליף את המשמרת והסגנון השתנה לגמרי. ראשית היתה הפסקה ארוכה כשכולם התגודדו מסביב למכוניות שנקשרו אחת לשנייה, כשהגיעו סוף סוף החיילים לבדוק הם עצרו כמעט כל מכוניות, אבל לרובן הניחו לנסוע לאחר בדיקת תעודות. הם גם לקחו תעודות לבדיקה והעמידו טרנזיטים בצד, אבל גם אלה שוחררו אחרי זמן לא ארוך. הם אזקו את ידי העצור והושיבו אותו בסככת העמדה (על כסא!) לדברי החבר הוא סולק משם על ידי החיילים בין 9 ל- 10 בערך ועד אז היה העצור במקום.הבוקר הודיעו לי מן המוקד ההומניטרי (לאחר נדנודים) שהוא עצור במחנה עופר.