חווארה דרום אחה"צ

חוורה דרום 25.8.2004 משקיפות: דברה ל, אורלי פ , ליאורה ש, דפנה ב, עמירה א.(מדווחת) מגיעות לביקור מחסומאיות ותיקות מירושלים. תקציר : לא היו אירועים חריגים. אותם העיכובים השרירותיים והאין סופיים של בני 16-30 ללא יכולת להשפיע או להקל. התיסכול הוא נורא. יש תחושה שיותר ויותר קשה לשכנע מישהו שיקל, שיזרז, שיתחשב ! ה"חוקים" הבלתי חוקיים של המתנות ארוכות, של מי מותר לו ללכת הביתה או לעבודה, כל כך מושרשים, ומחופרים וזאת, כאשר מפקד המחסום היה בחור חביב ומסביר פנים (כלפינו וגם כלפי הפלסטינים, בד"כ). החלטנו לא ללכת לבית פוריק היות ו - 4 חברותינו מירושלים (יהודית א., מיכאלה ר., חנה ב. ומאיה ב.ה) הגיעו אלינו אחרי ששהו שם ודיווחו שהדברים זורמים שם.הגיעו 3 סטודנטיות אירלנדיות אשר עורכות סרט על הנעשה בשטחים. מראיינות את דפנה. משטחות חוויות קשות שעברו אתמול בשכם במחנה הפליטים עסכר בפעילות של הצבא בשכם.14:00עם הגיענו למחסום יש אוירת לחץ. תור ארוך מזדנב לבדיקה. החיילים מתרוצצים ועצרו את הבדיקה "כי היה ארוע". חלק מהחיילים חוסמים את מגרש החניה ל-10 דקות ומנסים לסלק אותנו מהמקום. אנחנו לא מתערבות, מלבד פעם אחת – להסב את תשומת ליבם לאם עם ילד בן 8 בזרועותיה, נראה פגוע מוח, וחסר הכרה. החיילים מאפשרים לה לנסוע באחת המוניות. לאחר מכן התברר שמחולל האירוע, נהג מונית אותו חיפשו החיילים חמק משם. תחת זאת הם עיכבו נהג אחר, חף מפשע. מפקד המחסום טוען שזו אינה ענישה אלא בדיקה.16 מעוכבים מחכים לשחרור. מתוכם גבר הגר בדובאי והגיע עם אשתו. היא עברה אך הוא מעוכב למרות שעבר את הבדיקה היום בגשר אלנבי. משוחרר לאחר כשעתיים.סטודנט באל נגא'ח מעוכב שעתיים למרות שהיום יום ד'.כעבור רבע שעה מהגיענו משחררים מעוכבים רבים. הודות לט. מפקד המחסום שהגיע ב-14:00. הוא שולט ב- 6 שפות ולוקח הכל על אחריותו בחריצות וממעט לדרוש מחייליו. בעקיפין משפיע על התנהלותם החיובית באופן כללי. מזדרז יחסית לשחרר את המעוכבים אך בד"כ עסוק בו זמנית בפתירת בעיות רבות ולכן מתעכב השחרור. פעם נגמרה לו הבטריה בקשר ופעם אחרת רק התקלקל הקשר ולא הגיעה עזרה... הלכנו לגייס את מפקד המחסום הצפוני שיזרז את העזרה הטכנית.נהג המונית משוחרר אחרי שעה.אדם אחד מעוכב מעל שעתיים כי החיילים איבדו את התעודה שלו. לאחר הפוגת מה מהארועים השוטפים, התעודה נמצאת. הוא "בילה" בסככה כשעתיים וחצי.15:00 טור ארוך של מכוניות מחכה היום.חייל נוטל תעודה של נהג ושואל אותו בצחוק: למי אתה דומה? הנהג נבוך ואינו מבין. החייל קורא לחברו ושואל למי לדעתך הוא דומה? שניהם צוחקים על הנהג. מתנחלים מגיעים בטפטוף. אשה מביאה כיבוד לחיילים ונותנת נאום חינוכי קצר למשקיפות. אך איננה עוינת או אלימה. לאחר מסירת הכיבוד היא עוזבת. שני נערים צעירים מהתנחלות הר ברכה הגיעו עם אופניים. מתעלמים , כביכול, מאיתנו אך כשאנו מפנות את הגב הם עוסקים בהצקות קטנות כלפינו כמו זריקת אבן קטנה על דברה , חיכוך פיסי, קריאות בוז שקטות, כאילו חוששים לעצבן את החיילים. החיילים עסוקים הרבה בלתקן להם את האופניים על חשבון הטיפול באוכלוסיה.מכונית ובה מתנחל ותיק צועק לעברנו ומנסה למשוך את תשומת ליבנו. חוזר ברונדלים וצועק שוב ושוב משהו. ההתעלמות עוזרת כלפי כולם.מתנחלים במדי צבא באים לצלם אותנו כקונטרה.איזשהו "נגד" צבאי מחפש חייל קרוב משפחה שלו ומטריד ארוכות את ט. מפקד המחסום.17:4014 מעוכבים.ביניהם אזרח ותיק בעל תעודה קנדית. לוקח זמן רב לתאם עם המתק את האישור עבורו. מגיעים שני אוטובוסים עם בנות שחזרו שמחות מטיול ברמאללה. כיף לראות אי קטן של חופש בוקע לרגע. 18:0018 מעוכבים. המחסום נסגר והם מועברים אחר כבוד למחסום הצפוני. ואנחנו חזרה לת"א.בדרך חזרה עוצרות בצומת זעאתרה (תפוח) נוכח טור ארוך של מכוניות במחסום. חיילי מילואים מאיישים אותו. הם קובלים על כך שצה"ל "מפצל" את המילואים לתקופות של 14 יום, אך למעשה "מנצל" אותם, כי כך לא מגיעים להם ימי חופש! אנחנו מסייעות לקדם מונית אשר בה ילד חסר הכרה שמועבר לסהר האדום. משה זר עובר עם מכוניתו וצועק ומקלל אותנו, בין השאר מכנה אותנו לסביות, ועל כך צועק לעברו אחת החיילים שהוא דווקא מעדיף את ה"לסביות". בכלל, הם היו מאוד חביבים כלפינו, ובנוכחותנו התקדם תור המכוניות במידה רבה. התחושה אבל היא, שברגע שנסענו משם, חזרו לבדוק לאט, ויווצר תור ארוך שנית. התברר שצדקנו – אחד מהמעוכבים בחווארה כשצילצלנו לשאול אם השתחרר, סיפר ששעה אחרי שהיינו שם הוא עמד זמן רב מאוד בזעאתרה. הוא היה בדרכו לחברון עם אחיינו שעוכב 3 שעות, ועל כן רק עם חשיכה החלו בדרכם הביתה).