קלנדיה,
ענתה, קלנדיה, יום חמישי, 26.8.2004, בוקר נוכחות: רות א., רמה י. (מדווחתחמישה אורחים ענתה. כשהגענו בערך ב- 6:30, העניינים התנהלו כרגיל בענתה -- תור ארוך מאוד של מכוניות, והולכי רגל עוברים כמעט ללא עיכוב. ואז, כעבור כ- 15 דקות, הגיעה ניידת משטרה. המג"בניקים התחילו מיד לאסוף תעודות זהות מהולכי רגל (כולן כחולות, עד כמה שיכולנו לראות) -- כולם גברים צעירים -- ומסרו אותן לשוטרים בניידת לבדיקה. בתוך דקות ספורות היתה שם קבוצה גדולה של מעוכבים
, ונוספו עליה עוד ועוד מעוכבים חדשים. המתח גאה, והכעס והתסכול היו גדולים. האנשים רצו בסך הכל להגיע לעבודה.צעיר כבן 17-18 התעמת עם החיילים, והם גררו אותו אל תוך הניידת. הוא שוחרר כעבור כשלושים דקות ותעודת הזהות הוחזרה לו. 8-10 אנשים פשוט השאירו מאחוריהם את תעודות הזהות ועלו יחד על טרנזיט בדרכם לכיוון ירושלים. ברגע מסוים היה מספר המעוכבים כחמישים. כשהניידת עזבה סוף-סוף, היו כתריסר מעוכבים, אלא שאז התחילו המג"בניקים לעכב מכוניות על נוסעיהן, ואספו מהם תעודות זהות לבדיקה. נוסעיהן של שתי מכוניות -- ערבים ישראלים – חיכו כ- 15 דקות עד שהתעודות הוחזרו להם. קלנדיה. מחסום קלנדיה לא מפסיק להתחדש: כשהגענו, התקינו דלתות מסתובבות בנתיבי ההמתנה, ותנועת הולכי הרגל הופסקה לחלוטין. המון הממתינים רתחו, אז מה?! הנתיב ה"הומניטרי" היה הראשון שנפתח -- הגברים המשיכו לחכות עד שהדלת "שלהם" תותקן. אז מה?!.מכל מקום, יכולנו לחזות איך הפלא הישראלי החדש הזה פועל: הגיע ילד כבן עשר עם עגלת תינוק. הוא עבר בקושי. כמוהו אשה קשישה עם סל גדול מלא תאנים על ראשה ושקית בידה.... ומה יקרה כשבתי הספר ייפתחו וילדים עם ילקוטים על גבם ינסו להשתחל דרך הדלתות הבלתי אפשריות הללו? ומי ואיפה הוא הראש היהודי הזה שממציא לנו את כל הפטנטים האלה? וכן, כמה כל זה עולה לנו?