ירושלים

אבו-דיס, קונטיינר, 29.9.04, אחה"צ 13:35 –18:00 משקיפות: חגית ש', נעה ר', יעל ר', איילת פ', תרצה פ' (מדווחת) 13:35 שער האשפות נוכחות של מג"ב ומשטרה. לא נראית פעילות. 13:45 מלון כליף שתי נשים צעירות על הדרך, מחוץ למלון, ממתינות להסעה שמביאה את ילדיהן מהגןבא-טור. אחת מהן, אמא לבת 4, מספרת שהנהג לא רוצה יותר להגיע למלון מפני שדרךהעפר לאורך החומה הורסת לו את הרכב. הוא רוצה להוריד את הילדים לפני העלייה.בקומה הראשונה של המלון יושבים שני שוטרי מג"ב. לאחר שיחה קצרה הם מודיעים: "אתמפריעה לנו לשמור" וסוגרים את החלון. 14:05 הפישפש עומס של טרנזיטים. שני כלי רכב של מג"ב, ג'יפ רגיל ועוד רכב עם קבינה של "יחידתהכלבנים". הכניסה לפנייה המוליכה לפישפש חסומה בקוביות בטון, שוטרי מג"ב מנתביםאת המוניות לעמוד רחוק מהקוביות, ולא לעבור את הקו (הדמיוני) של הכניסה לפישפש.סדרן המוניות אומר: "היום חג". בשל ערב חג סוכות לא מוצבים חיילים בכל מקום,ומתברר שהטרנזיטים יכולים לפנות בצומת רוקפלר שמאלה, לכיוון שער שכם (באבאל-עמוד). אם יתפסו אותם הם צפויים, כמובן, לקנסות ולסנקציות.התנועה בפישפש רבה, הרבה תלמידים, קטנים וקטנים יותר, גבר שנעזר בשני קביים.כעבור דקות אחדות מתחילים השוטרים לבדוק תעודות של העוברים לכיוון ירושלים. אחדמאלה שנלקחה מהם תעודת זהות פנה אלינו: "תצלמו". כעבור דקות אחדות הוא שוחרר. - 14:20ג'יפ שלישי מגיע.השוטרים נעמדים בפתח הפישפש. בחור פלסטיני מנסה לעבור, מחזיק בידו משאף, אומרשהוא חולה סוכרת ו"אין לי אוויר". השוטר לא נותן לו לעבור, מבקש תעודה. אחתמאיתנו אומרת לבחור, ולאוזני השוטר: "אל תיתן לו תעודה, הוא לא יחזיר לך אותה".קוראים בקשר למפקד בשטח, ר'. השוטר פ' טוען שהבחור נגע בו, דחף אותו (אנחנו לאראינו את תחילת האירוע, שהתרחש מעבר לגדר). הבחור טוען שלא עשה זאת, "תשאלו אתהאנשים פה". הבחור מובל לג'יפ, והשוטר בפישפש מקבל הוראה: לעצור את המעברלכיוון ירושלים, עד שיודיעו לו בקשר לשחרר.בודקים את תעודת הזהות של הבחור ומשחררים אותו. בינתיים נוצר פקק בפישפש. מישעובר מהפתח השני מוחזר לאחור: "מה", אומר לו השוטר, "אתה יותר טוב מהם?" שניילדים עברו, אמא שלהם נתקעה. עומדת מול החייל, מבקשת להצטרף לילדים, ולא מקבלתאישור.כעבור כעשר דקות ניתן האות, וכל העוברים לכיוון ירושלים מתבקשים להראות תעודות.רק כחולות עוברות אוטומטית. למה? "סגר", עונה השוטר. אותו סגר חגים מראש השנה.שלושה חיילים וכלב משטרה עוברים לצד השני של הגדר. הכלב מובל לרחרח בכמה בתיעסק (אחד מהם של פרופילים לחלונות) ובטרנזיטים, אבל לא בכולם.כעבור כחצי שעה מגיע למקום עוד רכב צבאי. יוצא ממנו מייק רז, שהציג את עצמוכמפקד הגזרה, פנה לחברתנו ואמר לה שהיא עלולה להיעצר אם עוד פעם תכשיל שוטרבמילוי תפקידו. החיילים מנצלים את ההזדמנות לנזוף בנו, שאסור "להגיד מה הכלבעושה" ושאנחנו "לא שומרות על רמת סיווג". לא עזר כשהצהרנו שאין לנו מידע על מההכלב עושה, ומן הסתם הפלסטינים יודעים יותר טוב מאיתנו.מייק רז נשאר עוד לעמוד עם השוטרים. הורה להקפיד לבדוק תיקים של נשים ("זוהפקודה"), וכששאלנו מה פשר הפעילות היום, ענה: "חג שמח".בין העוברים לכיוון ירושלים היו גם שלישייה, אישה בהריון מתקדם ואיתה גברמבוגר, אולי אביה, נושא בזרועותיו פעוט. לאישה היתה תעודה כחולה, לגבר כתומה.החייל אישר רק לה לעבור. כשהגבר העביר לידיה את התינוק, פתח זה בזעקות עדשהוחזר לידיו של הגבר. השוטר נראה נבוך. לאחר שהטקס חזר פעמיים, הילד בוכהכשהוא מנותק מהגבר, המג"בניק אישר לשלושתם לעבור.בין העוברים היו גם חברי ארגון "רופאי העולם – צרפת". הם פעילים בשטחי הרשותכבר מ-95', ולאחרונה הקימו תחנת אמבולנסים בעזרייה. 15:45 הקונטיינר שלושה דגלי ישראל מתנפנפים ברוח מעל המחסום והבחנו ברמקולים של מערכת כריזהבמקום. תורים ארוכים לשני הכיוונים, אבל התנועה זורמת. לא נראים מעוכבים.בכניסה לקונטיינר מכיוון הכביש מקידר הוצבה חסימה מאולתרת: הונחו תלתלית ושלושחביות שעליהן קרשים. נהג משאית שמגיע משם נשלח בחזרה להגיע למחסום מהכיווןהמותר, היינו דרך אבו-דיס וסאווחרה. העיקוף לקח לו 35 דקות. החיילים שאסרועליו את הכניסה סירבו לדבר איתנו או אפילו להביט לעברנו.מפקד המחסום, ר', דווקא מוכן לדבר, אבל לגבי שני הכבישים לקידר ולמי מותר לעבורבהם, אין לו תשובה: "ההוראה היחידה היא שמכאן אף אחד לא עובר, אני לא רוצהלהטעות אותך לגבי הכבישים, אני לא יודע למי מותר ולמי אסור".מהמשאית ירד נוסע, והמשיך ברגל לכיוון חברון. הוא סיפר שבשבוע האחרון הוצבמחסום חדש אחרי זעתרה. לדבריו זה שער ברזל שהוצב בכביש המתפתל עמוק בתוך שעיר.למחסום מגיעים שני גברים ברכב מכיוון קידר. אח של אחד מהם, תושב סאווחרה, חולהסרטן הדם, לאחר השתלת מוח עצם, אמור להגיע להדסה לטיפולים, ומבקש אישור לעבורבמחסום כדי לקחת את החולה לטיפול שאליו הוא מוזמן. "אל תתחיל אפילו", מנסה החייללנפנף אותולאחר שהם מסבירים לו בכל זאת את המצב, אומר החייל לאח: "תזמין אמבולנס".האח: "אין לי כסף, זה 800 שקל".החייל: "מה אני, מס הכנסה? אתה רוצה שאני אתן לך כסף?"למלווים אין אישור, אבל לחולה יש. "כל הכבוד לו", אומר החייל.בסופו של דבר מאשרים להם לעבור את החסימה המאולתרת ולהיכנס לסאווחרה, אך לא לצאת עם החולה בדרך זו (קידר).- 16:40 מגיעים עוד שני ג'יפים. תגבור. בתוך עשר דקות נשלחות חמש מוניותלעיכוב. מכל אחת לקחו תעודה של נוסע אחד. שוטר מהג'יפים החדשים, ו', ניגשמיוזמתו, מבקש לא לצלם. זה לא שאסור, הוא מסביר, אבל אני מבקש. מתעניין מהדעתנו על ההתעללות במלון, אומר שהוא סבור שהם צריכים ללכת לכלא. ולגבי סוגייתהכבישים מקידר: "הכביש החדש אסור לפלסטינים, השני מותר, תמיד היה". (רק שאחרישנוסעים בו אסור לעבור במחסום, אז בשביל מה לנסוע בו?)כעבור כחצי שעה משוחררות ארבע מוניות, באחרונה יש נוסעת בלי תעודת זהות, רקפספורט. בסופו של דבר גם היא ממשיכה לדרכה.- 17:40 למחסום מגיעה קבוצה של שוודים, נערים ונערות בני 16 ושני הורים מלווים.הם חוקרים את נושא זכויות האדם ובאו הנה להעלות מחזמר בבית לחם ובעיר העתיקה.בין הדמויות ניצולת שואה שחיה בשוודיה ומסתירה בביתה פליטה פלסטינית.מחזמר, כן.