ירושלים, חברון
אבו דיס, קונטיינר 6.10.04 אחה"צ 14:15 – 17:15 משקיפות: נעה ר', איילת פ', תרצה פ' (מדווחת) 14:15 הפישפש תנועה ערה של הולכי רגל ומוניות. אין נוכחות של צבא או משטרה. קוביות בטון עדיין חוסמות את הכניסה. 14:35 מלון כליף לא נראים חיילים, שוטרים או מעוכבים
. איש לא מפריע לתנועה הדלילה של העוברים דרך התלולית שמאחורי המלון. נראה שמישהו הידק ויישר את הכביש הממשיך מהמלון לאורך החומה. 15:10 הקונטיינר רכב גדול של מג"ב במחסום וחיילים רבים מהרגיל. כנראה חילוף משמרות. המחסום עוצר מלכת עד שכולם מסיימים עם הצ'פחות, פריקת הנשקים וענידת השכפ"צים. תור ארוך לכיוון דרום, קצר יותר לכיוון ירושלים. סככת המעוכבים ריקה. כשתם הטקס, נעמד שוטר בשולי המחסום ומעביר את כולם בתנועת יד, לא מעכב איש. מדבר בטלפון, משוטט הלוך ושוב על הכביש, אבל לא מפסיק תוך כדי לסמן ולהעביר. מדי פעם צץ חייל אחר, עוצר מונית או אמבולנס (של K.S.H), מתשאל דרך החלון ומשחרר. מחוץ למחסום, בנתיב המוביל לכביש האפרטהייד לקדר, מוצב מחסום ארעי: שתי חביות ועליהן קרשים. אחד נשמט לאדמה, אבל ברור שהמחסום הזה לא עביר. 15:42 שתי מוניות נשלחות לעיכוב. הן עוצרות אחרי המחסום, לכיוון דרום. בסככה הועמדו עוד שלושה מעוכבים הולכי רגל, נראים צעירים מאוד. דקה אחרי אוטובוס עוצר במחסום. חייל עולה, כל הנוסעים מניפים את ידיהם למעלה, עם התעודות והאישורים, והוא אוסף אותם ויורד עם החבילה. האוטובוס נשלח לעיכוב לצד המוניות. אחד הנוסעים נותר לעמוד על הכביש, קרוב לעמדת החיילים. הוא סיפר שמדובר באוטובוס שמסיע פועלים לחברון. הם חוזרים כבר היום הביתה מפאת ערב החג. שניות אחדות של שיחה – והחייל אסר עליו להמשיך לדבר איתנו. אחרי כחצי שעה ניגשנו לדבר שוב עם שניים-שלושה מנוסעי האוטובוס שנעמדו ליד הקרוסלות. כשהבחין בנו החייל, ככל הנראה מפקד המחסום, לא ניתן היה לקרוא את התג שלו, אמר: "זה לא יפה ככה, מאחורי הגב, בשושו, בלי לבקש ממני". ואם אנחנו מבקשות? שאלנו."אני לא מאשר".בעמדה יושב חייל ומעתיק שמות מתוך תעודות זהות שנלקחו מנוסעי האוטובוס שעוכב, וההסבר של הדובר: "שיהיה פיקוח". ולמה דווקא האוטובוס הזה? "זה שיקולים שלנו, שיקולי ביטחון, אני לא צריך לפרט", וזה גם בדיוק הזמן להרחיק אותנו ממעבר הולכי הרגל.15:48 - מונית ראשונה שוחררה. 15:50 - מעוכבים הולכי רגל שוחררו. 15:52 - מונית שנייה שוחררה. האוטובוס עדיין ממתין. שאר התנועה במחסום זורמת, לרגעים המחסום אפילו מתרוקן לגמרי.16:25, כעבור 42 דקות האוטובוס שוחרר לדרכו, על כל נוסעיו.בינתיים הועמדו בסככה עוד חמישה מעוכבים. 16:35 ארבעה נוסעים הורדו ממונית שהמשיכה בדרכה דרומה. מיד אחריה אותו נוהל: אדם נוסף מורד ממונית. כעבור פחות משלוש דקות 12 איש עומדים בסככת המעוכבים, הנוספים הורדו מאוטובוס שנשלח להמתין.בינתיים ניגש אלינו עטאללה, נציגם של המתגוררים מעבר למחסום החביות הארעי, שבהחלטה שרירותית, נאסר עליהם לעבור עם הרכב מביתם לשאר הכפר. בשנה שעברה כבר ניתן אישור לתושבים לעבור ברכב למחסום, בהתערבות כמה מנשות המחסום כנראה. "זה לא מחסום מעיר לעיר", הוא מתפשר על איזה היגיון כיבוש, "זה בתוך הכפר". לדבריו, לא נותנים להסעות של ילדים לעבור, לא מאשרים להעביר חומרי בניין. כל פעם חייל אחר והפקודות שלו, והמצב רוח שלו. הוא סיפר שכבר שוחח עם רפי ממת"ק מעלה-אדומים, ושאחרי החג תהיה עוד פגישה, וביקש גם את עזרתנו. 16:55 שוחררו כל המעוכבים.17:10 כביש האפרטהייד בדרך חזרה מקדר ריק לחלוטין, ערב חג, רק שלושה נערים, פלסטינים, רוכבים על אופניים, משחקים.