ירושלים

אבו דיס, קונטיינר,יום רביעי 13 באוקטובר 2004, אחה"צ, 15:00 – 18:00 משקיפות: נעה ר', איילת פ', תרצה פ' (מדווחת) 15:05 הפישפש ג'יפ מג"ב ליד קוביות הבטון. נהג מונית שיושב בצד מעדכן: "כרגע הגיעו. אלה בסדר". ג', למותר לציין, לא נמצא. דלת הג'יפ פתוחה, ואליה נדחקים חמישה גברים צעירים. כנראה בדיקת תעודות. שאר התנועה לא מופרעת. כעבור כשתי דקות כולם מקבלים חזרה את התעודות (כתומות) ודקות אחדות אחר כך גם הג'יפ עוזב את המקום. 15:25 המלוןעל הכביש שתי משאיות, אחת ממלאת מים בצינור עבה ליד עמוד החשמל שעליו שלט נייר נאה, "קדמת ציון", כולל חץ. נהג המשאית משיב לשאלות באורח אניגמטי משהו: "מה, את לא יודעת איך עושים אספלט? צריך להרטיב אותו". האם האספלט עתיד להירטב פה, מול המלון? "לא, לא פה. רק בסוף כל העבודות".במלון ולידו לא נראית נוכחות מג"ב. חלון הקומה הראשונה סגור. כשניגשנו להשקיף על החומה, בואכה קדמת-ציון, ראינו שמישהו אכן הרטיב חלק מהכביש לצד החומה. 15:50 מחסום א-זעייםמכונית אחת בבדיקה, לא נראים מעוכבים.בצומת מול מעלה אדומים, אחרי העיגול לכיוון אבו-דיס, שוטר רושם דוח לנהג מונית טרנזיט כתומה. הנהג מקבל בחזרה את התעודה (ירוקה) ואת הדוח שלו, והניידת ממשיכה לארוב על אם הדרך.בדרך לקדר, ליד קוביות הבטון בפנייה לכביש הישן (יחסית, כמובן), מישהו השליך זבל על הכביש, שמעיק על המעבר אפילו יותר. 16:05 הקונטיינרשני מעוכבים בסככה, ארבע מוניות, ונוסעים לכיוון ירושלים שהורדו ממוניות, מעוכבים ליד המכולת. מחסום החביות והקרשים, שמונע מעבר רכב מכביש האפרטהייד, עומד על מכונו. נוסף על שוטרי מג"ב המאיישים את המקום בדרך כלל, הפעם יש גם רכב של יחידת הכלבנים, כלב ושתי חיילות (ונשקן עליהן). איש לא מפריע לנו לדבר עם מעוכבי המכולת. מונית אחת משוחררת כעבור דקות, שתי אחרות, הנוסעים אומרים שהם מחכים כבר שעה. בחור נוסף, שהורד מטרנזיט שהמשיך בלעדיו, אומר שהחיילים "לא מאמינים שאני בן 19".16:10 מונית לכיוון ירושלים נשלחת לאזור העיכוב. כל נוסעיה מורדים, ומצווים לעמוד בצד, מוסתרים מאחורי קיר בטון. הנהג נדרש להחנות את המונית בצד, לפתוח את כל הדלתות, כולל הבגאז', ולעמוד גם הוא בצד. שתי הכלבניות, כולל הכלב, ניגשות למלאכת הבדיקה. מי שחורג ממקום המסתור שלו, זוכה לנפנוף יד המורה להתכנס מאחורי הקיר.הכלב מרחרח, קופץ על מכסה המנוע, תוחב את האף בין הגלגלים. הכלבים שמשוטטים תדיר בסביבות המחסום נובחים נמרצות. עשר דקות ראשונות, מאז נעצרה המונית, והתנועה לכיוון ירושלים נעצרת. בתור עומד גם אמבולנס. החייל פותח את הנתיב עוד לפני תום הבדיקה, המשאית הראשונה נשלחת גם היא לבדיקת כלב, האמבולנס מראה מסמך ועובר. בסוף הבדיקה, 16:25, הנוסעים מורשים לחזור לרכב, לא נלקחות תעודות מאיש והם ממשיכים. 16:15 אחד החיילים מחזיר לנהג מונית מעוכבת שתי תעודות. אחת שלו, השנייה לא שייכת לאף אחד מהמעוכבים בצד הזה. מחזירים לחייל, וזה מאתר את המעוכב בסככה ממול. הוא לא ניגש עד שם. הוא מניח את התעודה איפה שקרוב לו, על הבטון שבין המסלולים. הבחור עובר את מחסום הבטון הנוסף עד אליה, ומסתלק מהמקום.במעבר הולכי הרגל מייצרים פקק. האנשים שיורדים מהטרנזיטים נדרשים לעצור לפני תחילת המעבר המקורה. כשנגדשים הממתינים החייל בבודקה, לפני הקרוסלות, מסמן או צועק "תעל, תעל", והם ניגשים אחד-אחד, מראים תעודה פתוחה וממשיכים. לפעמים החייל מגביר את הקצב וצועק, "תניין, תניין", שייגשו שניים, שניים.16:20 מעוכב מוניות נוסף, שפגשנו כשהגענו, מקבל את התעודה שלו, כולל פתק. "מוחבראת", מפרש לנו מעוכב אחר. זימון לשב"כ? כן. בין העוברים במחסום גם רכבים פרטיים, לשני הכיוונים. כל זמן שהיינו שם, אף רכב פרטי לא עוכב, רק מוניות ואוטובוסים. מפקד המחסום, מ', שמוכן לענות לשאלות שלנו (אבל "תלוי איזה"), מסביר שנהגי המכוניות הפרטיות צריכים לקבל אישור מהמת"ק לרכב ולנהג שנוסע בו. "אני", הוא אמר, "רק בודק אישורים". ומה קורה עם הבחור הזה, שאומר שלא מאמינים לו שהוא בן 19? "בבדיקה". ב- 16:35 הוא משוחרר, בלי פתק לשב"כ.בינתיים, לכיוון דרום, אוטובוס מלא נשלח לעיכוב, שני הולכי רגל בסככה. הכלבניות עומדות בנתיב לכיוון ירושלים. אחת ותיקה, השנייה מתלמדת. בדרך כלל, הן מסבירות, מגיעה כלבנית אחת למחסום, כשיש התרעות מיוחדות. הפעם הן פה לחפיפה. ה', המתלמדת, מכירה את הארגון שלנו ואפילו מאמינה בו. לאמא שלה יש חברות שחברות בו. אז למה את פה? "כי ככה אני יכולה לראות, אולי לעזור במשהו". ולמה בזמן הבדיקה שולחים את הנוסעים אל מעבר לקיר? שלא יראו, מסבירה הוותיקה, "כי הם לומדים להפיל את הכלב, רואים מה הוא לא יכול להריח". 16:58 עוד מונית נעצרת לחפיפה.17:00 משאית פתוחה, ובה חמישה ארגזי קרטון גדולים ושלושה גברים מבוגרים נשלחת לעיכוב ליד המכולת. מפקד המחסום מורה להוריד את כל הקרטונים ולפתוח. בפנים, חולצות וסוודרים ארוזים, נראים כמו מדי חאקי. הוא דורש שיקרעו גם את הניילונים של אחדים. לא מוותר על אף ארגז. הוא מפשפש במושב הנוסעים, צופר בצופר ושולף חבילה קטנה מנוילנת. דורש שיפתחו. הם חותכים את הניילון ונפרשת חולצה, שקופלה קטן-קטן בוואקום, בצבעי חאקי מנומרים. 17:14 עוד משאית בבדיקת כלב. הנוסעים, שני גברים ושתי נשים מבוגרות, מועמדים מאחורי הקיר.סככת המעוכבים התמלאה, כ-20 איש הורדו מאוטובוס ומשני טרנזיטים לכיוון דרום, ונעצרו במעבר הולכי הרגל. 17:20 רכב פרטי, עם שלט של הצלב האדום, נשלח בחזרה לכיוון דרום. רק גבר אחד יורד ממנו, וממשיך ברגל. "לנהג יש פספורט אנגלית", הוא הסביר, "ומספר ישראלי".17:45 אוטובוס אחד שוחרר, אוטובוס אחר נעצר. חייל אוסף את התעודות מכל הנוסעים. החושך יורד, אבל שום תאורה לא נדלקת. 18:00 מחסום א-זעיים. תנועה איטית אבל זורמת.