חווארה צפון

חווארה צפון, יום ב' 25.10.04 אחה"צ. משקיפות: כליל ז', תאיר ז', רותי ק'(מדווחת) הגענו ברכב פרטי דרך פונדוק/ג'ית לא היו חסימות עד לפניה בכפר חווארה לכוון המחסום. שם היה תור ארוך מכוון היציאה לשכם, ג'יפים של מג"ב וצבא ,כל מונית או רכב נבדקו אך התנועה זזה.בהגיענו לחווארה דרום פגשנו בקבוצת אנשי דת אמריקאים מויסקונסין (שלושה גברים ושלוש נשים) במונית פלסטינית ששמו פעמיהם לשכם.הכניסה נאסרה עליהם והם נאלצו לחזור לירושלים.בדרכנו לחוארה צפון עוד הספקנו לקבל קיתון של שופכין מקבוצת הכחול לבן שהפעם קבלו חיזוק משלושה גברים , הצעיר שביניהם, בריון אמיתי איים עלי "שבפעם הבאה הוא ישבור לי את הפרצוף". בחווארה צפון החידוש המבחיל : סט שני של קרוסלות במרחק כ-3 מטר מהסט הראשון. הדבר יוצר לחץ עצום מתח וצעקות. אנשים נדחפים שנים בתוך הקרוסלה, נתקעים עד שהחייל לוחץ על הכפתור ה – פשוט זוועה. לאחר השתחררות שניה, צועדים "וואחד וואחד" לכוון הקרוסלה השנה ומחכים להפעלת הכפתור החשמלי בשנית.מספר היוצאים משכם רגיל, הרבה חיילים המתפקדים פחות או יותר סביר. אך אינם קומוניקטיבים ביותר. נציג המתק (סגן משנה נ?) מנסה לסייע ומקשיב , גם לתאיר, שעושה "סדר" בתור של הנשים, ומעביר נשים עם ילדים קטנים בעדיפות.נהג מונית בסוף התור פונה אלינו וטוען שלקחו את ת.ז. שלו יום קודם ליד מפגש המוניות, ואמרו לו לחזור לאסוף אותה במחסום. הוא כבר היה שלוש פעמים וטרם נענה. פניה לראאד הניבה תוצאות, נציגו ברר והענין נפתר.כ-20 מעוכבים המשתחררים לאט כולל שני אנשים מבוגרים (כבני 50) וגם מורים העוברים יומיום. בשלוש וחצי מתחיל לחץ מצדם ואחד פונה אלי ומבקש את בקבוק המים כדי לשטוף את ידיו ופניו לפני התפילה (בתוך המכלאה) לקראת צאת הרמדאן.התחלתי לנדנד לקצינים ולחילים שיש לפעול לשחרור מהיר כי לא בא בחשבון להשהות את החוזרים לבתיהם לשבור את הצום בשעה חמש. יש לכבד את החג שלהם. אין לי מושג אם דברי השפיעו או שזה מקרי, אך בשעה 4 שוחררו כולם למעט אחד.בדרך חזרה פקק עצום ליד כפר קאסם בגלל התרעות חמות.