ירושלים

מחסום קלנדיה, שני, ה- 25.10.04, בוקרצופות: עופרה מ., עליזה כ. (מדווחת). הגענו למחסום ב- 5:50 בערך, עזבנו ב- 7:40. המטרה הייתה להגיע לפני חילופי המשמרות.הכיכר עדיין שקטה בשעה זו, מעט נהגי מוניות, מעט פועלים המחכים להסעות. במחסום עדיין לא מלא, מעבירים את כולם בנתיב הפתוח (הומניטרי). מדוע? אין חשמל. הקרוסלות אינן עובדות. החיילים מעטים במחסום, שני מתנדבים מבוגרים מגיעים, יחד עם משטרה צבאית, ביניהם בנות, אחת מהן מתייחסת בתוקפנות וחוסר כבוד לעוברים. לאחר הערה שלנו, היא מנמיכה טון. אנחנו מכירים כמה מהעוברים ומברכים אותם לרגל הצום. הבדיקה במחסום הפתוח נערכת מהר מאוד. כשנכנס המתנדב לעבודה הוא עושה זאת בזהירות ובקורקטיות רבה ומבקש להכין תעודות כדי לקצר את הזמן (בשיחה לאחר מכן התברר שהוא מנהל בי"ס. איך? אולי פנסיונר? לא שאלנו). האישה דוברת האנגלית עובדת האוניברסיטה קיבלה אותנו בחיוך רחב אך כמובן הייתה טענה על המעברים האחרים המושבתים, ביררנו, וענו לנו, כי הבעיה חשמלית. נסו להסביר זאת לממהרים לעבודתם במחסום. הלחץ היה ללא נשוא.בעל תעודה כחולה עוכב, כי היה בביתו באחד הכפרים בסביבה. לדבריו, אין לו אפשרות לשנות את כתובתו בשל הלחץ הגדול במשרד הפנים בירושלים ולכן בכל פעם שהוא עובר במחסום עוצרים אותו. החיילים יודעים מי הוא, אך למרות הכל עוצרים אותו יום אחרי יום ולוקחים את התעודה לבדיקה... לאחר שהוצאתי את הטלפון לצלצל למת"ק הוחזרה לו תעודתו. המתנדב אמר, שהמחסום הוא שטח צבאי סגור בפקודת האלוף ולכן יש להם זכות לקחת את התעודה למי שנכנס לשטח.