ירושלים

בית לחם – יום חמישי, אוקטובר 7, אחה”צ. משקיפות: אווה ג. נורים ס. (מדווחת), פרידה (אורחת) מחסום בית לחם: עברו מספר קטן של מכוניות אבל המקום היה כמעט ריק (סגר).16:00: החלטנו קודם לנסוע דרומה ורק בדרך חזרה לערוך את הביקורים שלנו. אולם בגלל שהחל להחשיך לא הגענו דרומה ממחסום עציון. מחסום עציון: הבדיקה הועברה מנקודת הביקורת הרגילה למעגל תנועה גדול צפונה מקודמו. כששאלנו מדוע נאמר לנו שבאופן מוחלט לא ניתן למכוניות לעבור בכביש שבין עציון לירושלים, אלא רק לאוטובוסים. החייל אמר שהסיבה לכך שלפני יומיים היו יריות על הכביש. הוא אמר - "זה למען הבטיחות שלהם". ראינו כי הישראלים יכלו לנסוע בכביש בחופשיות למרות שהיריות היו לכאורה עליהם. כך נראה היה בבירור כי צעד זה הוא עונש קיבוצי בשל היריות ולא כפי שנאמר - ניסיון להגן על הפלסטינים. כאשר דיברנו על כך עם החייל הוא הסכים שנלחץ על הממונים. הוא הסביר כי הם הזיזו את המחסום למעגל התנועה הגדול כדי להקל על הסיבוב חזרה. אל-ח'אדר: כשהגענו לשם ראינו כי השטח אשר בו המוניות והאוטובוסים בדרך כלל חונים היה סגור ומוקף בגדר תיל. קהל גדול חיכה לאוטובוסים שהגיעו די מהר. התקרב אלינו אדם שהציג כרטיס ואמר שהוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת ביר-זית ורצה להזמין אותנו לשם. מונית אחת עמדה בצורה משונה על הכביש. נהגה התקרב אלינו רותח מכעס והראה לנו צמיג מנוקב. הוא הצביע על הג'יפ שמעבר לרחוב ועל שלושה חיילים ואמר שאחד מהם ניקב את הצמיג. הוא הוסיף ואמר שלא הייתה כל סיבה לכך ושהוא רוצה להתלונן. הוא ביקש שנמציא לו את שמותיהם של החיילים. שאלנו את החיילים אודות התקרית. גם הם היו חסרי שקט ואמרו לנו שהמונית עברה במחסום עציון ולא עצרה כאשר קראו לה והם ירו באוויר. הם רדפי אחריה מעציון בהנחה שאם הנהג ברח היה לו מה להסתיר. הם חשדו שהיה לו נוסע "מבוקש". הם גם חשדו כי הנוסע קפץ מהמונית לפני שהם הגיעו ונעלם בקהל באל-ח'אדר. כדי לעצור את המונית אחד החיילים ניקב את הצמיג בכידון נשקו. הם גם אמרו שהם היו בטוחים שזו אותה מונית מפני שהם קיבלו את מספר הרישוי במחסום עציון. כאשר נהג המונית שמע את ההסבר כעסו התגבר והוא אמר שהמונית שלו אינה המונית שהם רדפו אחריה. הוא היה מאוד מודאג בשל מחיר הצמיג ( 1000 ₪) ונראה שהוא החליט לעשות כל מה שביכולתו על מנת לקבל פיצויים. הויכוח בין הנהג ואחיו לבין החיילים התלהט והחיילים החלו להניף את נשקם, אחד מהם אף ירה באוויר. בסופו של דבר הופיע קצין בדרגה בכירה יותר והאווירה התקררה. עבורנו זו הייתה סיטואציה מאוד מביכה מפני שכל אחר מהשחקנים בדרמה היה מאוד משכנע. הנהג נשבע שהוא יכול להביא את המונית שאחריה רדפו וכי זו לא הייתה המונית שלו. החיילים נראו משוכנעים לחלוטין שזוהי המונית ושהם הצילו את המדינה מאסון. לא קיבלנו רושם שהחיילים היו סתם מרושעים. הם טרחו להסביר את עצמם ולהצדיק את מה שעשו. זו הייתה אחת מהסיטואציות שיכולה להסתיים ברע והנובעת מהאיסור על נסיעות מוניות בכבישים ללא כל סיבה מוצדקת. הרגשנו כי אין ביכולתנו לתרום דבר למצב ולכן המשכנו בדרכינו לבקר בשוק. בדרך לשוק אם צעירה וחמודה עם תינוק ביקשה שנעזור לה לסחוב את חבילותיה. כאשר הלכנו עימה אל המונית היא הזמינה אותנו בחמימות לבקר בביתה. השוק היה כמעט ריק ומישהו מחוסאן שלח דרישות שלום למיה ולצילי. הוא אינו יכול לנסוע ברכבו לביתו בחוסאן בגלל הסיטואציה המסוימת שתוארה לעיל. בית-ג'אללה: המחסום ליד הבסיס הצבאי היה פעיל. התקרב אלינו קצין ושאל מה אנחנו עושות פה. שאלנו את הקצין על תפקיד מחסום זה. הוא הסביר שהמחסום ממוקם בין שטח - C ל- A. הולכי רגל יכולים לעבור חופשי אבל מכוניות יכולות לעבור רק לאחר בדיקה - עד השעה 19:00, שעת סגירת המחסום. חזרנו לירושלים דרך הר גילו ודרך מלחה.