ירושלים

א-רם, קלנדיה יום ג', 7.8.2004 אחה"צמשקיפות: נורה א., גל ק., שירה ח., איריס ב.(מדווחת).א-רם 15:40אנשים מעטים בלבד עוברים במחסום לכיוון ירושלים. אין מעוכבים. בודקים תעודות זהות לעוברים לכיוון רמאללה, אבל לא מצטבר תור והבדיקה באופן כללי נראית סתם לשם הטרדה ולא כי "מחפשים" משהו מיוחד. גשם כבד מתחיל לרדת משמיים אפורים. כל שבוע אנו תוהות כיצד נגיע הפעם למחסום קלנדיה? האם מצידה הימני של החומה, השמאלי, דרך א-רם, האם יהיו שלוליות, מהמורות בלתי צפויות? כמעט תמיד הדרך נראית בלתי אפשרית. והפעם... אנו מגיעות למחסום קלנדיה דרך עטרות! החומה לימיננו נראית מוסתרת בהררי זבל. עוד עמודים נוספו לה והיא מגיעה כבר כמעט עד הכיכר.16:00 קלנדיה ח' מספר לנו כי מסתובבות שמועות שבעשרים לחודש יוסרו כל המחסומים. אנו שומעות את הדברים מאוחר יותר מפי מספר אנשים נוספים אבל אמיל (קצין המת"ק) טוען כי לא הגיעו שום הוראות לגבי הבחירות וגם אינו יודע דבר על ביטול מחסומים.בדרך למחסום עצמו אנו פוגשות קבוצה של כעשרים ושלושה מיסיונרים מאילינוי, מישיגן ועוד. באו לטייל במקומות הקדושים וגם החליטו כי רוצים "להרגיש" את המחסומים, לכן עשו דרכם מירושלים לכיוון רמאללה וחזרו דרך המחסום. הם מבקשים מאתנו הסבר קצר, ואנו מחליפות אתם גם כרטיסי ביקור ועוד. במחסום קבוצת חיילים חדשה – ללא ניסיון. חלק מכוח האדם הועבר לביתניא ובנוסף, אמיל מספר כי כבר מספר שבועות שהוחלט כי בקלנדיה לא יעמדו מתנדבים! לא ברורה הסיבה...אחד החיילים מנסה להסדיר את התור שמסודר גם כך אבל מתתקדם לאט מאד. "אני מדבר אליכם בנימוס... מנסה להסביר לכם משהו... ואתם עושים ככה כל היום" כאילו שמהבוקר עומדים במחסום אותם האנשים... כרגיל, אין התייחסות אל האנשים העוברים במחסום כאל בני אדם אלא כאל גוש לא מובחן שעושה צרות ולא מבין מה שאומרים לו. זה נשמע מגוחך והפלסטינים זועמים על הניסיון הזה לארגן אותם, לשטר, ולעכב בגלל זה את התור. מעניין כמה זמן ייקח לחייל הזה עד שיפסיק את המונולוג ויתחיל גם הוא להסתכל על האנשים במבט אדיש במקרה הטוב או לצרוח עליהם במקרה היותר נפוץ... המסלול ההומניטרי סגור ותוך פחות מעשר דקות מצטבר תור ארוך. אחרי התערבות שלנו (שעברנו כולנו קורס ארוך ומפרך בנושא יעילות במחסומים...) נפתח המסלול ההומניטרי. שני נערים בני 16 ואחד בן 24 נתפסו במחצבה ומעוכבים כבר כשעה. המבוגר יותר מספר כי הוא סוחר בטלפונים סלולרים וממעט בכלל לעבור במחסומים. הוא מחברון והיום הגיע לרמאללה. לפני שבועיים פג תוקפו של התסריך שלו והוא הצהיר על כך חד משמעית לחיילת שכמובן שלחה אותו לעבור דרך סורדא. הוא פגש את שני הצעירים שאמרו לו לעבור אתם במחצבה.ץ. שלושתם נתפסו. אנו מחליטות לנסוע לסאמיר א מיס (אכן מפרקים את הבסיס במלוא המרץ) וכשאנו חוזרות המעוכבים כבר אינם. תור המכוניות לכיוון ירושלים ארוך מאד, אמבולנס מעוכב כעשר דקות. החיילת לקחה את תעודות הזהות של כולם לבדיקה: אישה חולת סרטן, המלווה שלה ונהג האמבולנס. לטענת החיילת, האמבולנס מעוכב רק בגלל המלווה ומציעה שהמלווה ירד מן האמבולנס. הנהג מסרב לקחת את האישה ללא ליווי. התערבות של אמיל גורמת ל"עניין" להסתדר.לידיעת האבלות על סגירתה של קונדיטוריית ג'אפר: ישבנו בסניף שנמצא בבית חנינא, כדקה נסיעה מצומת נווה יעקב. המקום נחמד ונעים – לא כמו ג'אפר "שלנו" ובכל זאת...