בית אומר

בית לחם 21/12/2004 בוקר תמר ל. ליליאן ל. נאוה א. (מדווחת) נינה ס. וצביה מדווחות מחסום בית לחם הגענו בשעה 6:45, לא הורחקנו מידית ויכולנו לראות שאין מעוכבים, התנועה זרמה. החיילים קבלו תדרוך מהמשטרה על נוהלי המעבר ביום הבחירות, הם אינם מוכנים לשתף אותנו בפרטי התדרוך. למרות זאת סיפרו שבעלי תעודת זהות ישראלית המתגוררים מעבר למחסום יוכלו להצביע בקלפי מיוחדת, ליד קבר רחל. לאחר שהורחקנו מהמחסום (לביטחוננו) צפינו בשני אמבולנסים המעבירים ילדה חולה לתוך בית לחם בשיטת גב לגב. מחסום אל חאדר הגענו בשעה 7:30. אין חיילים, התנועה זורמת חופשי אך בעלי המוניות מתלוננים על מיעוט נוסעים. שאלנו על הבחירות הקרובות – כמה נהגים הצהירו שילכו להצביע עבור אבו מאזן, רק הוא יביא את השינוי הגדול ויוריד את כל החסימות. הם הביעו כזו אופטימיות שנתקפתי חשש מהרגע בו יתפקחו. נהג אחר, הפועל רק בתוככי בית לחם, אמר שלא יצביע מאחר והוא לא חוקי, מירדן ואם ייתפס יגורש חזרה. הוא נמצא כבר 5 שנים בבית לחם ואינו מעז לעזוב את העיר מרוב פחד. נהג מונית ששילם קנסות באלפי שקלים, לפני 8 חודשים, עדיין מנוע מקבלת כרטיס מגנטי מאחר והמשטרה לא מחקה את חובותיו מהמחשב. טלפנתי לרונה ממשטרת ראס-אל-עמוד ולמאהר ממת"ק עציון שהתחייב לטלפן לרונה במידה והאיש יגיע אליו עם הקבלות על התשלום.מיהרנו לבית אומר לאחר שנהגים דיווחו על מהומה. מחנה פליטים "בית אומר" הגענו בשעה 9:30. בתחנת האוטובוס עומדים 25 נערים עם ילקוטי בית ספר. מדבריהם הבנו שהם מעוכבים כבר שעתיים מלהיכנס לבית ספרם שבתוך הכפר. עברנו את הכביש לתוך מערך צבאי מלא המקיף את היציאה מהכפר + 16 מעוכבים. הקצין אמר שהמעוכבים (חלקם ילדי בית ספר) זרקו אבן על אוטובוס אג"ד בקו 160 וכולם יעצרו עד שהאשם יודה. שאלתי על הילדים מעבר לכביש והוא אמר שמצידו הם יכולים ללכת לביה"ס. הנערים, בהפגנת סולידאריות, הכריזו שלא ילכו עד שכל חבריהם המעוכבים ישוחררו. הם גם טענו ששום אבן לא נזרקה - אחת הבנות זרקה טישו לבן ומשומש מהחלון לכביש. חזרנו לחיילים. הקצין מסרב לדבר עמנו ומורה גם לחייליו לשתוק. אחד החיילים צוחק – "זרקה טישו, אולי זרקה גם פרחים?". מפקד החטיבה היה בישיבה חשובה ומהמוקד ההומניטארי הודיעו שיטפלו בעניין.ילד צעיר, נמוך ורזה, יורד מטכסי, עמוס בשקיות ניילון, ונלקח על ידי החיילים. הוא הוחתם על ניירות ונלקחה ממנו טביעת אצבע. פנינו לחייל שנראה אוהד ושאלנו מדוע צורף שם הילד לרשימת השמות של מי שמעוכבים כבר שעתיים. הוא אמר שלא יקרה לילד כל רע כי הוא קטין. שאלנו מה בדבר טביעת האצבע והוא השיב "שום דבר, שירחץ ידיים במים וסבון...". נראה שכל ענין ההיטפלות לילד הייתה סתם תוספת קטנה לריגושים של החיילים – ואולי כדי להפחיד אותו סתם כך. לאחר שהחייל הבין עד כמה מסוכן יכול רישום במחשב להיות לילד, בעתיד, ניגש לחיילים, בירר שהילד אכן לא היה מעורב בזריקת האבן, ניגש אלינו לקבל את שם הילד והבטיח למחוק את שמו מהרשימה.לפתע עצר בצד רכב עם כתובת TV גדולה. החיילים כנראה חשבו שאנו אחראיות לפרסומת והגיבו במהירות. לאחר שוידאו שאילו אכן עיתונאים נתנו להם לצלם חופשי. כל הילדים התאספו לראיון קולני על היום החופשי לו זכו. התברר כי צוות הטלויזיה עבר שם במקרה, אך השיג את מטרו. תוך רבע שעה שוחררו הילדים המעוכבים. מת"ק עציון הגענו בשעה 11:00. שקט. אדם שרק לפני 8 ימים קיבל סוף סוף את הכרטיס המגנטי סורב בקבלת האישור מאחר ופתאום צמח לו "חוב" במחשב המשטרה. את החוב הוא כבר שילם מזמן ועל סמך התשלום קיבל את הכרטיס המגנטי – אך המחשב המשטרתי כנראה לא עודכן. הוא הופנה לטיפולו של מאהר ואנו מקוות שעניינו הוסדר.