בית פוריכּ, זעתרה (צומת תפוח), חווארה

תקציר- מעט אנשים ומעבר מהיר בחווארה. כמעט ואין מעוכבים וגם הם לזמן קצר ביותר.

צומת תפוח/זעתרה - עומס רב של מכוניות - כדאי להתמקד במחסום זה ,לאור הקלות היחסית של חווארה כרגע לעומת הקושי כאן.

15.00 חווארה דרום הגענו מאוחר, משום שאני הייתי צריכה לתת עדות במשטרת אריאל ולצערי היא התמשכה מעבר למה שציפיתי, וכל הקבוצה נאלצה לחכות לי. מעט אנשים מגיעים, או שרק נדמה משום שהם אינם מתעכבים ועוברים צ'יק צ'ק. בדיקת תעודות הזהות היא מדגמית ומהירה, הפלסטינים עצמם מופתעים ולא פעם מהססים בהגיעם אל החיילים, ואז אוזרים עוז והולכים, אבל אז קורא להם אחד החיילים "הלו, הלו, אתה, לאן אתה חושב שאתה הולך?" וההוא, - נבוך, מבולבל, חוזר עם התעודה, ממלמל את פליאתו אל החייל השולט בחייו לחלוטין....כמעט ואין מעוכבים בסככה. במשך כל המשמרת עיכבו לסירוגין 6 איש. בכל פעם המפקד מייד מטלפן להעביר את פרטיהם (המחשבים טרם הגיעו לכאן, ואולי לא יגיעו, כפי שקצין המת"ק אף פעם לא מגיע לכאן), ותוך 10 דקות מקסימום הם ממשיכים בדרכם. אז מה? שעות ההמתנה הארוכות היו מחוייבות המציאות? מה השתנה עכשיו? אני מאמינה שהבחירות והנוכחות הבינלאומית גרמה לכך. לא ליצור לחץ, תורים, ומראות "לא נעימים" על מנת שיראה העולם כמה "לא נוראה" מניעת התנועה בשטחים. איך פתאום השתנה בשבועיים האחרונים מצבנו הביטחוני מהקצה לקצה, כך שהוא מאפשר מעבר קל יותר? חיילת בודקת את אחד התיקים (על הארץ, אלא מה?) ושולפת משם קרטון של סיגריות מרלבורו לייט. היא מניפה אותו אל על ובקריאת ניצחון "תראה, תראה, מה יש לו בתיק !" אל החייל בעמדת המעבר, 20 מ' משם, מעל לראשי הפלסטינים העוברים ביניהם, מצליחה להביך את בעל התיק, והחייל עונה לה "עשירים, הא ?" ואז ידענו שיש מי ששומר עלינו ולמה בדיוק נועדו המחסומים! תנועת כלי הרכב, לעומת זאת, איטית ומעצבנת, כאשר רבים נשלחים חזרה. תור של לא פחות מ-8 מכוניות השתרך לאורך כל המשמרת. בחירות - מפקד המחסום אומר שיש לו הוראות לגבי מעבר פוקדים, נרשמים, או מועמדים אבל הוא לא רשאי להגיד לנו. פלסטינים שראיינתי אמרו שלא נתקלו בבעיות, ולא שמעו על כאלה. באופן כללי יש תחושה של אדישות כללית, פלסטיני אחד אפילו לא ידע שיש בחירות, ואמר "עכשיו אני מבין למה הדביקו לי את אבו-מאזן על המונית!"

בית פוריכּ תנועת אנשים ערה יותר מאשר בחווארה, אבל אין מעוכבים. החיילים איטיים אבל אדיבים ובחצי שעה שהיינו שם לא ראינו אף אחד שנשלח חזרה. פה הקרוסלות עובדות והבדיקה היא כוללת - של כל אחד ואחד (ומכאן האיטיות) בעזרת מחשב. (במעבר משכם לבית פוריכּ יש סיכון רב יותר מאשר ביציאה משכם לשאר הגדה? - או שהסיבה היא שבחווארה ולבית איבא יש יותר עיניים בינלאומיות צופיות?).מפקד המחסום, אדיב ומסביר פנים, כלפינו וכלפי העוברים ושבים, אומר לגבי הבחירות שמעבירים לתוך שכם כל מי שטוען שיש לו תפקיד, גם ללא אישור. והחוצה ? אם הוא לא מהישובים הסמוכים - הוא צריך אישור. הוא מסביר שהכתר הוא על שכם ורק על תושבי שכם להצטייד באישורים. הוא גם מסביר לנו שהתפקיד שהוא עושה קשה לו והוא שונא אותו, "אבל כשאני עולה על ירוק - אני מבצע את מה שאומרים לי, ללא קשר עם דעותי הפוליטיות". עצוב שכך אנו מחנכים את ילדינו, והוא עשה עלי רושם של בחור חושב, משום שאת המשפט הזה גם אמרו במקום ובזמן אחר בהיסטוריה וראו לאן זה הביא...