ירושלים

א-רם, קלנדיה יום ב', 03.01.05 אחה"צמשקיפים: חוה ב. ,נעה ע., טובה ש. (מדווחת).אורחים מטנסי.א-רם: 14:30:אין הולכי רגל ,מעט מאוד מכוניות. קלנדיה:הנסיעה לקלנדיה וממנה מתרחשת בצד המזרחי של החומה. הכביש בצד המזרחי במצב יותר טוב מהצד המערבי אבל גם כאן יש שלוליות ענקיות. אין רוכלים בחלק הדרומי של המחסום חוץ ממוכר בננות על אי התנועה, הוא מוכר תחת גשם שוטף! ג'יפ מג"ב עומד במקום אך אינו מתערב.ההליכה במקום היא הליכה בשלוליות גדולות .בוץ , פקק תנועה ענק ולכלוך . במחסום מעט מאוד עוברים ושבים. התור ההומניטרי מחוץ לגגון. שאדי הסכים להעביר את התור לשם. הזרימה של האנשים מהירה גם כאשר התנועה של הולכי הרגל מתגברת. מעט מאוד חיילים במעבר הולכי הרגל אך התנועה זורמת.לא כך במעבר המכוניות. בתחילה ישנם שני חיילים בלבד והם אינם מוכנים לפתוח עוד מסלול כיוון ש"אין כוח אדם", אף על פי שיש לחץ גדול מאוד.בהתערבותו של שאדי נפתח עוד מסלול . הפקק במסלול המכוניות שנוצר בכניסה למחסום הוא תוצאה של עיכוב משאית שעומדת כך שהתנועה לא זזה בשני הכיוונים. אחרי מספר דקות הבעיה נפתרת: שולחים את המשאית חזרה לירושלים. כמו שדווח בדו"ח של יום א', גם לנו נמסר שבעלי תעודות כחולות שכתובתם בית חנינה שועפת ו /או ירושלים לא מורשים להיכנס לרמאללה, בלי לתת הסברים נוספים (בחירות?) ובלי לקחת בחשבון שחלק מהאנשים האלה מתגורר בעצם מעבר למחסום. בחלק הצפוני של המחסום מעט מאוד רוכלים על גדר ההפרדה. גשם שוטף.נסענו לא-רם: תורים ארוכים מאוד של מכוניות בשני הכיוונים. מעט הולכי רגל ובכל זאת יש מעוכבים: שני בחורים וארבע צעירות. מפקדת המחסום מוסרת לנו ש "התור לכיוון קלנדיה ארוך משום שבודקים מכוניות בקפדנות, בא-רם יש הרבה מכוניות גנובות".התור לכיוון ירושלים ארוך משום שהעמדה אינה מאויישת על אף הצפירות הנואשות של הנהגים. בעניין זה פנינו לחיילים מתחת לגגון שאמרו לנו " מה את רוצה ,שאתרטב?" המעוכבים מחכים זמן רב משום שלא יכולים לעשות אף בדיקה: אין חשמל בעמדה והמחשב לא פועל. קר מאוד ויורד מבול. על פניו, המעוכבים נמצאים מתחת לגגון, אך הגשם בא מכל הצדדים.התקשרנו למוקד התלונות של מג"ב ונאווה לא נתנה לנו תקווה שהבעיות יוכלו להיפתר עד שלא יהיה חשמל ו... צה"ל מטפל בבעיה.הצעירות שולחו בלי להיבדק.הצעירים מחכים. בלב כבד מאוד עזבנו, כאשר מזג האוויר ניצח אותנו. לא הצלחנו להשיג את מספרי הטלפון של המעוכבים. דרך נאווה נודע לנו ששוחררו. בחירות: פוסטרים מעטים הם האזכור היחיד לבואן.