אבו דיס (מחסום הפשפש / לזרוס) (ירושלים), מחסום סוואחרה א-שרקייה (ירושלים)
אבו-דיס, סוואחרה, יום רביעי, 05.01.2005,
משך המשמרת: 06.30 – 09.30 אבו-דיס מעט לפני 07.00 וקר מאוד. רחוב שומם, באמצע העלייה ל"פישפש" עומד הג'יפ של מג"ב, מנוע דמום. אוירה של פחד, האנשים המועטים שעוברים דרך המנזר ממהרים, מסתכלים לצדדים בחשש, הולכים לכיוון הירידה החסומה למעבר מכוניות. אנחנו רוצות לראות את הילדים ההולכים לבית הספר. מכונית צהובה של בית הספר בהר הזיתים עוברת, כמעט ריקה. ילד קטן, נראה בכתה א' עומד בפינה ואוטובוס תלמידים אחר לוקח אותו. מספר קטן של תלמידים גדולים יותר הולכים בכיוון הירידה החסומה. כולם לא לבושים מספיק חם ליום הקר. מתחיל לרדת גשם. מתברר לנו שמלבד מכוניות של בית הספר, אסור למכונית הנוסעת שם בכביש להעלות נוסעים, מפתחות המכונית יילקחו ממי שייתפש. גבר מבוגר שעמד שם נעצר על ידי ג'יפ מג"ב שעבר שם ונשאל מדוע הוא עומד שם כל הזמן ואיימו עליו שיעשו לו משפט אם ייקח אנשים במכוניתו. האיש התמרמר, גם באוזניהם ושאל אם אסור לו לקחת את בני משפחתו במכונית שלו. אחד הבחורים הצעירים שעמד שם אמר לי "לנו אין חיים, רק לכם יש".
א-זעיים בסביבות 07.30 המשכנו לכיוון א–זעיים, נכנסנו לדרך העפר הבוצית בעקבות ג'יפ של מג"ב כדי לנסות למצוא את המקום החדש של הטרנזיטים.
שוטרי הג'יפ אמרו לנו שאין שם שום טרנזיטים ושזה לא העניין שלהם כיצד מגיעים הילדים לבתי הספר. בצד השני של הגבעה, אחרי הכניסה לכביש הראשי למעלה אדומים ראינו שנעשות עבודות יישור, זה כנראה המקום שמייעדים לטרנזיטים. עדיין אינני מבינה איך סופרים את עשר דקות ההליכה מהמנזר עד לשם. ננסה שוב לברר בשבוע הבא.
סוואחרה: הדרך לסוואחרה פתוחה, מאוד קר, רוח וגשם. כמעט שאין תנועת הולכי רגל, מעט מכוניות, לא ראינו מעוכבים
. שאלנו על ההסדרים לבחירות ביום ראשון, מפקד המחסום לא ידע והפנה אותנו לנציג המת"ק אשר היה עסוק בשיחת טלפון ארוכה שלא נגמרה עד שהלכנו.
בדרכנו חזרה נכנסנו שוב לאבו-דיס, הרחוב עדיין כמעט ריק, דבר לא השתנה. ירדנו לאורך החומה, ג'יפ מג"ב שעדיין עמד שם השמיע צפצופי מחאה כשע. צלמה את החומה, הפעם הייתה החנות פתוחה.