חווארה דרום

חווארה דרום, יום ה' 27.1.05 , משמרת אחה"צ משקיפות: עפרה ט', נילי פ' (מדווחת) 15.00 הקרוסלות מושבתות. עמדת בידוק אחת מאוישת. התכולה נבדקת עדיין על הרצפה. ד' מפקד המחסום מעורב בכל מה שמתרחש במחסום והחיילים פונים אליו בכל סוגיה. 7 מעוכבים המשתחררים בתוך כחצי שעה.אזרח אמריקאי פונה אלינו בבקשת עזרה לאחר שנדחה על ידי מפקד המחסום, ולא איפשר לו לעבור לשכם. לדבריו, ביקש בגשר אלנבי ויזה לשלושה ימים לשכם, כדי לבקר את משפחתו. במעבר הגבול הוענקה לו ויזה לשבוע. בן דודו שבא לקבלו משכם עמד לצדו חסר אונים. אנו פונות למת"ק שם דוחים אותנו, ומפנים לקונסוליה האמריקאית בירושלים. גם שם מנסה האזרח האמריקאי ללא הועיל. ד' מפקד המחסום, מתערב ומדריך אותנו למי לפנות: לקצין פניות הציבור. הם, לדבריו, מטפלים בתיירים ואם הם יאמרו לו להעביר הוא יעשה זאת. כאשר אנו מתקשרות לשם מסתבר שהפרוצדורה היא כדלקמן:יש להעביר בפקס לידי אלוף פיקוד מרכז את שם המבקש ומס' הדרכון, לכתוב בבקשה למעבר לאן ולאיזה צורך, לתת במפורש את שם האדם אותו הוא מבקש לבקר + מס' תעודת הזהות של אותו אדם, לכתוב באיזה מעבר הוא מבקש לעבור ולכמה זמן. על המבקש להשאיר מס' פקס היכן ניתן להשיגו בנוגע לויזה. כאשר הפקס יגיע ליעדו ידונו בו והוא יקבל במקרה הטוב את הויזה המיוחלת לא לפני יום ראשון.האזרח האמריקאי בו מדובר, הגיע הבוקר מגשר אלנבי, ועליו לחזור בטיסה לאמסטרדם ביום א'. מובן שאין לו כתובת ממנה יוכל לשלוח פקס (במחסום הלא אין שירותי פקס), ולא לקבל דרכה. הוא היה בטוח שעם הויזה שקיבל בגשר אלנבי יגיע היום למשפחתו.האדם עצמו לא יכול היה להבין איך זה שבפירוש ביקש ויזה לשכם (חזר על כך כמה פעמים), והפקידה נתנה לו ויזה (והוא מראה את החותמת בדרכונו לראיה) והנה אין נותנים לו לעבור. מה לומר לו פרט לכך שהוא צודק. מה אפשר לומר על אטימות לב. על כך שהחייל טוען שהוא רק ממלא אחר הוראות, שזו שנתנה לו ויזה אולי בכלל לא יודעת את ההוראות ואולי כן, ולמי בכלל אכפת.1545 - מעוכב אחדמעוכב נוסף מתלונן על כך שהמפקד ד' אמר לו שבגלל שאין לו תסריך עכשיו ילמד לקח והוא יחכה במכלאה ארבע שעות. לדבריו אין לו תסריך כי משרדי ה DCO בעוורתא סגורים מזה 3 חודשים. הוא חייב לעבור לעבודה בחווארה.בבירור עם מפקד המחסום הוא אומר שהאיש הזה כל יום עובר בלי תסריך והוא יחנך אותו. לשאלה מדוע הוא מעכב אם בסוף ממילא הוא מעבירו, וללא בדיקה, הוא אומר שיחנך אותו, ובסוף הוא לא יבוא. הוא אף מבטל את דברי המעוכב על המשרדים הסגורים בעוורתא ונוזף בו שאמר לו לפנות למשרד בקלקיליה. המעוכב טוען שאבא שלו היה בקלקיליה ולא נתנו לו את האישור. המפקד משוכנע שהוא שקרן. בעבר נתנו לו לעבור בגלל שהתחתן ו"שיעשה חיים" אבל זהו.המפקד מוסיף ואומר שבגללנו – נשות מחסוםווטש הוא למד לבוא ולבלבל את הראש.המעוכב לא חכה ארבע שעות כפי האיום.1610 אישה אחת וקרובתה, אזרחית בריטית, מגיעות למחסום. לאזרחית הבריטית לא מאפשרים לעבור בדיוק מן הטעם שלא אפשרו לאזרח האמריקאי. גם בדרכונה חותמת ויזה לשטח B. לאזרחית הבריטית 3 ילדים בשכם. אין לה לאן ללכת. לדבריה נתנו לה לעבור במחסומים לא פעם. היא חסרת אונים מבקשת, מתמרמרת, אך המחסום נעול בפניה. במת"ק אסף ישן והפקידה אומרת שאינה יכולה לעזור לה.1620 תשעה מעוכבים. תור ועמדת בידוק אחת.עובר אב עם ילד חולה סרטן, מסיכה להגנה על פיו. הם נעצרים לבדיקת התכולה. הילד נאלץ ללכת ברגל.מפקד המחסום מעביר במהירות את האנשים והתור נעלם.16:30 כל המעוכבים משוחררים.אחות בוגרת ואח בן 15 מבקשים לעבור את המחסום. לא מאפשרים לנער לעבור. מפקד המחסום מרים קולו עליה שתלך לשכם, והאח שיחזור למקום ממנו בא. האחות מסרבת לעבור ללא אחיה. ללא הורה מלווה לא מאפשרים לילדים לעבור. ד' מקפיד פתאום לבדוק תעודות זהות של הורים וילדיהם. כאשר הוא עסוק במשימות אחרות עוברים מבוגרים וילדים ללא בדיקה שכזו. כמה שרירותי.1645 5 מעוכבים חדשים. לעמדת הבידוק מצטרף חייל שני.האחות והאח חוזרים בלוויית דודם המבוגר המסביר למפקד שהאח והאחות חזרו מביקור אצל אמם החולה בבי"ח ברמאללה, האב עובד בקלקיליה ולא יכול לבוא, ובידי האחות תעודת הזהות של האם אשר שם האח מופיע בה. המפקד במחסום בודק את התעודה והשניים עוברים. הדוד חוזר לעבודתו. 17:10 משוחררים מעוכבים פרט לשניים.17:15 אנו מסיימות את המשמרת