ירושלים
קלנדיה 24/2/05 אחה"צ איבון פ., ציפי ק, מרתה ק. עדנה ק, ליה נ. , הילארי (אורחת) בדרך לקלנדיה עצרנו במחסום א-רם. המחסום היה די ריק מאנשים והתנועה זרמה בו,חוץ מאישה צעירה שהחזיקה תינוקת חולה כבת שנה על הידיים.האישה, נושאת תעודת זהות ירוקה ו"צו איסור גירוש מהארץ", היתה מלווה בחמותה ובבתה בת הארבע.היא סיפרה לנו שהיא נשואה מזה ארבע שנים לתושב ירושלים והם גרים בבית חנינא.נושא "איחוד המשפחות" בעניינם עדיין בטיפול של בית המשפט.האישה ומשפחתה היו בדרכם חזרה הביתה מביקור אצל רופא ילדים בא-רם. מסתבר ש"צו איסור גירוש" משמעו שאם תופסים אותה בתחומי מדינת ישראל,אסור לגרש אותה. אבל אין משמעו שמותר לה להיכנס חזרה לארץ.אחרי כמה טלפונים למת"ק ולמוקד ההומניטרי, הגיעה שיחה מפארס והאשה זכתה ללכת הביתה. בא-רם גפגשנו את הילארי מארגון "Vermonters For Peace In Palestine” ,שהצטרפה אלינו למשמרת בקלנדיה. גם שם העניינים נראו רגועים יחסית. זרימת האנשים במחסום היתה חלקה ומהירה יחסית.ביום זה לא היה צורך באישורים.בהמשך פגשנו בחור צעיר, שסיפר לנו שבבוקר , כשעבר במחסום, חיל לקח ממנו את תעודת הזהות.בתוכה היו 200 ₪ ו 10 דינרים.כשהוחזרה לו התעודה, הכסף לא היה שם.הפנינו אותו למפקד המחסום. אנטון.אנטון אמר לו שזה קורה הרבה והזמין אותו לחזור למחסום למחרת בבוקר לזהות את החיל שלקח ממנו את התעודה.קבצנית ובנה שניסו לעבור במחסום עוכבו כיוון שלאשה לא היתה שום תעודה מזהה. הגענו בטלפון ל"עמוס מהמבצעים", שאישר להם לעבור.