חווארה דרום וצפון יום א’ 27.2.05, בוקר משקיפות: יעל ב’, דיצה י’ (מדווחת) 8.00 צומת תפוח כ-30 מכוניות חונות.8.10 צומת יצהר 18 מכוניות מחכות במעבר.8.15 חווארה דרום. תנועה דלילה ומהירה. אין כמעט בדיקות של העוברים שחלקם נראים מופתעים על כך.אין מעוכבים.זקן מדדה בקושי, ממש לא יכול ללכת. מלווה ע”י בחור שתומך בו. אנו תוהות: איך הוא יוכל לעשות את כל הדרך הארוכה עד המוניות שאחרי המחסום הצפוני. טוב שהגיע אמבולנס. אחרי שנבדק ביקשנו מהנהג שיקח את הזקן ואמנם עשה זאת.8.45 חווארה צפון 5 מעוכבים. חייל מ”צ צורח עליהם. אנו ניגשות לברר מה קורה, החייל: “אתן רק באות הנה – מתחיל בלגן”. לא הבנו לאיזה בלגן גרמנו, מה גם שהמעוכבים היו לגמרי שקטים. מובן שלא קיבלנו שום הסבר מהחייל. 3 מעוכבים נשלחו חזרה לשכם, כיון שלא היה להם תסריך.החיילים מתוחים למדי, בעיקבות הפיגוע ביום שישי. בקלות רבה שולחים פלשתינאים חזרה לשכם.9.00 אחד המעוכבים טוען שעומד מ-8.00 בבוקר. החייל שאנו פונות אליו טוען שהוא עומד 10 ד’. בסופו של דבר הוא והמעוכב השני שולחו לשכם.בחור בן 19 שיש לו תסריך ורוצה להגיע לרמאללה, שם הוא עובד – לא ניתן לו לעבור. לאחר התערבותנו, כשאנו מסבים את תשומת לב החיילים שיש לו תסריך, ניתן לו להמשיך בדרכו.בחור שאין לו תסריך, אך ניתן לו מדי יום לצאת לעבודתו ברמאללה, נדרש לחזור לשכם. את נציג המת”ק שאמור להיות במקום איננו מוצאות ואנו מתקשרות לרא’אד – אך הואאינו עונה. פנייתנו למת”ק כן נענתה ואף ניסו לעזור בבעייה. לקחו את הפרטים של הבחור – אלא שהשיחה נותקה. חייל, שנסיוננו לעזור לבחור לא מצא חן בעיניו, דרש מהבחור לחזור לשכם ומאתנו – להתרחק מהמחסום. הבחור הלך ואז הגיע נציג המת”ק. התקשרו אליו מהמת”ק וניתנה לו כנראה הנחייה לאפשר לבחור לצאת משכם – אלא שהבחור כבר לא היה ואנו נשארנו מתוסכלות וממורמרות.משאית הבידוק איננה היום ובמקומה עומד חייל ובודק את תיקי היוצאים. עוברת אשה עם תינוק בזרועותיה וידה אוחזת בילדה קטנה. היא נאלצת לפתוח את התיק בידה הפנוייה. מחזה מאד לא מלבב. לפחות החייל, ר’, בתוך כל הסיטואציה הלא אנושית הזו, גילה אנושיות ועזר לה לרכוס את התיק.במחסום תנועה ערה למדי ויציבה מבחינת מספר העוברים. לעתים נעה בעצלתיים, כיוון שהבדיקות יותר ממושכות וקפדניות היום, לעתים זורמת. בד”כ כ-40 איש, מצטופפים מאחורי הקרוסלות.9.45 2 מעוכבים. אחד מהם סטודנט שפניו לרמאללה, שם עליו להיות במסגרת מחקר שהוא עושה – אין לו תסריך והוא נאלץ לחזור על עקבותיו.10.00 אין מעוכבים.10.15 בחור שרוצה להגיע לבי”ח ברמאללה, בידיו פתק רפואי שבו הדיאגנוזה של מחלתו, אך אין לו הפנייה לביה”ח. לא ניתן לו לעבור. גם דליה באסה שהתקשרנו לבקש את עזרתה לא יכלה לעזור , מכיון שאין לו הפנייה.אב עם בנו בן ה-20 שצריך להגיע לביה”ח ברמאללה. לא ניתן להם לעבור, אך אחרי פנייתנו לחסון, נציג המת”ק, הוא נתן להם לצאת ואיה, חיילת במ”צ שבעמדת הבידוק, שהיא יעילה ואנושית, דאגה לידע את המחסום הבא שלא יעצרו אותם שם.אחד החיילים, בהוראתו של מפקד המחסום, דאג לכך שלא נדבר אם החיילים. (יש לציין שזה לא כ”כ עזר וחלק מהחיילים כן דיברו אתנו). 10.45 מעוכב שאביו מחכה לשחרורו. שוחרר לאחר מספר דקות של שהייה במכלאה.כבל מתוח במחסום למנוע מעבר מכוניות. אנו עומדות לידו. החיילים מורידים אותו כשמכונית מורשית לעבור. חייל ניגש ורואה שהכבל מורד ופונה אלי בנזיפה: מי הוריד את הכבל? אני שואלת: אתה חושב שאני? החייל: אני לא יודע כבר מה לחשוב.11.00 אנו עוזבות את המחסום.בדרכנו חזרה לחווארה דרום, אנו נתקלות בשלט ענקי, ליד כביש המתנחלים שפונה מחווארה דרום ימינה:ישיבת יוסף חי גלעינימרכז מבקרים חורון ואביטהארץ שכם נפלאותע”ש הנופלים במערכות מתורתךעל ארץ שכם וסביבותיה הי”דזהו שלט שממוקם בשטח צבאי.11.05 חווארה דרום. אין מעוכבים. מעט עוברים במחסום.אנו עוזבות אך המחסום.11.45 בדרכנו, בצומת תפוח, כ-15 מכוניות מחכות.