בית לחם והסביבה

בית לחם והסביבה, יום שישי, 4.3.2005, בוקר משקיפות: אורית י., ורדה ר., תמר א. (מדווחת) המשמרת ארכה מ-9.00 עד 12.00 9.05 – מחסום 300 כאשר אנחנו מגיעות למחסום שואל אחד משוטרי מג"ב מה שלומנו ומדווח שהכול מתנהל בסדר, אך מייד אחר כך דורש מאיתנו להתרחק עד לעמדת התצפית שממנה קשה לראות מה קורה בנקודת הבדיקה של הולכי הרגל. מאוחר יותר מגיע מפקד המחסום שנותן לנו לעמוד היכן שאנחנו רוצות, שואל האם אפשר לעזור ומציע לנו קפה. אנחנו מוותרות. כלי הרכב לשני הכיוונים עוברים בדרך כלל בלי בעיה. תנועת הולכי הרגל לכיוון ירושלים דלילה ולא מעט אנשים נשלחים בעמדת הבדיקה בחזרה, בהם איש זקן הנשען על מקל, אישה זקנה שמנסה להתווכח עם המפקד ולבסוף עוקפת את המחסום בשביל הצדדי, ועוד קבוצה של נשים שמנסה אחר כך את מזלה דרך טנטור. מכיוון ירושלים מגיעה אישה בת 65, שקית כבדה על ראשה ועוד שתי שקיות בידיה, ומבקשת מהשוטר לתת לה לעבור במעבר הרכבים. הוא עומד על כך שתעשה את הדרך הארוכה יותר לעמדת הבדיקה של הולכי הרגל. היא מקללת את כולם, את החיילים, את אבו מאזן ועושה את דרכה למעבר הולכי הרגל. שם נותנים לה לעבור.במחסום עוברים גם, ללא בדיקה כמובן, יהודים שמבקשים להתפלל בקבר רחל. בזמן שהם עולים על האוטובוס התנועה נעצרת. אחת הנשים שחוזרות מתפילתן פונה אלינו כדי לומר לנו "תודה" על כך שאנחנו שומרות כאן על זכויות האדם ושהיא מקווה ששמרנו עליהן גם ביום שישי שעבר, כאשר נרצחו בתל אביב חמישה יהודים. תופעה חדשה: התיירות חוזרת לבית לחם. בשעתיים שהיינו שם עברו בין חמש לשמונה קבוצות, חלקן באוטובוס שלהן וחלקן עוברות ברגל לאוטובוס אחר. מדריך ישראלי מגיע עם תייר אמריקאי בודד ומעביר אותו דרך המחסום שבצידו האחר מחכה לו מדריך פלסטיני. הישראלי שהגיע עד לעמדת הבדיקה של הולכי הרגל עובר שתי בדיקות על גופו עד שנותנים לו לחזור. הוא פונה אלינו ומספר שבשבוע שעבר כמעט הכה שוטר שהתייחס בגסות לתייר שבא איתו למחסום. "כל מה שאני בונה תוך ימים נהרס במחסום", הוא אומר. לדעתו מפקד המחסום צריך להיפגש עם המדריכים ולמצוא יחד איתם הסדר בשביל התיירים שיעברו את המחסום יותר בקלות. הבעיה העיקרית של הבוקר שני מעוכבים, תושב בית צפאפה בעל תעודה כחולה, והשני גיסו, במקור מבית סחור, שחזר לפני שנתיים להתגורר עם משפחתו בבית צפאפה. למרות שהוא נשוי לישראלית כבר 18 שנה הוא לא קיבל תעודה כחולה ועניין האזרחות של הילדים תקוע במשרד הפנים. יש לו תעודה של הרשות הפלסטינית שכנראה מאשרת שהוא מתגורר בבית צפאפה, אך תעודה זו לא נחשבת בעיני השוטרים. נראה שמבחינתם הוא שוהה בלתי חוקי. שני הגברים נתפסו בבוקר על ידי מג"ב ליד קניון מלחה. לקחו מהם את התעודות והורו להם להגיע למחסום 300 ולחכות לחוקר. כאשר האיש מבית צפאפה התלונן שהוא מחכה כבר יותר משעה, מפקד המחסום לא נתן לו להתקרב אליו, אלא אמר לו בגסות "תעמוד שם". לנו הוא הסביר שהוא לא אחראי למקרה, שמספיק קשה לו לדאוג לפעילותו התקינה של הצוות הקטן שלו. התקשרנו למפקד עוטף ירושלים ולמפקד מחסום 300 והבטיחו לנו לבדוק את המקרה. בינתיים מורה השוטרת לשני המעוכבים לעמוד בשני מקומות שונים ואוסרת עליהם לדבר אחד עם השני. דלת הקרוון ליד סככת המעוכבים נפתחה ומתברר ששם יושב חוקר ללא מדים (שב"כ?) שדורש מאיתנו להתרחק, כי האיש חשוד בביצוע עבירה ואנחנו מפריעות לחקירה. התחיל גשם ומאחר שאסור לשני המעוכבים לעמוד ביחד, אחד מהם צריך לעמוד מחוץ לסככה בגשם. בהמשך הם נקראו לסירוגין לחוקר, יויצאוצאים, נקראו שוב. הגיע ג'יפ עם המג"בניקים שתפסו אותם והם מצטרפים לחקירה. ורדה קיבלה טלפון ממישהו שפנינו אליו והוא מופתע שהמעוכבים עדיין בחקירה. השוטרים התעצבנו ושאלו את ורדה כמה פעמים האם היא התקשרה לאותו מישהו. בכל אופן, גם שיחה זו לא עזרה למעוכבים. במוקד להגנת הפרט לא עונים. השוטרים מונעים מאיתנו לתת למעוכבים את הטלפון של המוקד ודורשים שוב מאיתנו להתרחק כי אנחנו מפריעות לחקירה. האיש מבית צפאפא ביקש לשתות ולא קיבל תשובה ברורה.ג'יפ עם שני פחי זבל יצא מהמחסום, נסע לשביל הצדדי והשוטרים שפכו לשם את הזבל. אחרי יותר משעתיים עזבנו מתוסכלות. ביקשנו מהמעוכבים את מספר הטלפון שלהם כדי לעקוב אחרי מה שקורה איתם, אך הם סירבו. 11.30 – אל-ח'דר אין נוכחות צבאית, יחסית מעט תנועה. אומרים לנו שבבוקר הגיע ג'יפ, החיילים נשארו במקום כעשר דקות ובדקו תעודות. 11.45 – מחסום בית ג'אלא מעט תנועה, הרכבים עוברים אחרי בדיקה קצרה. אחד החיילים שוחח איתנו, אומר שכאן אין בעיות, רק לפעמים עומס תנועה. 12.00 – מחסום ולג'ה כמעט אין תנועה לאורך כל הכביש, במחסום נעצר רכב אחד לבדיקה