חווארה

חווארה יום א', 27.3.05 בוקר משקיפות: יעל ב' ודיצה י' (מדווחת) 7.40 בקרובצומת תפוח כ-30 מכוניות בתור לבדיקה.מחסום פתע ביציאה מקדומים ויצהר 14 מכוניות חונות.8.00חווארה צפון מעט אנשים בעמדות הבידוק.2 מעוכבים בני 12 ו-19. לאחר בדיקת התעודות שלהם שוחררו, אך שולחו חזרה לשכם.ספור זה חוזר על עצמו. נערים ובחורים עד גיל 25 בלי תסריך מעוכבים לבדיקה שהיא מהירה יחסית, אלא שלאחריה הם נשלחים חזרה לשכם.מעט אנשים עוברים בעמדות הבידוק שמאיישות אותן 2 חיילות מ"צ, אחת מהן צעקנית והתייחסותה לפלסטינים גסה במיוחד.8.15מעוכב שנשלח חזרה לשכם, מלווה בברכת דרך של החיילת: תעוף! בהמשך מתברר שזה בטוי ששגור בפיה.8.205 מעוכבים. כעבור דקות מספר אחד נאלץ לחזור על עקבותיו, השאר עוברים.אנו מדברות עם אחד החיילים – נ' מפקד המחסום מבקש שלא נשוחח אתו.אנשים רבים עוברים לשכם- אינם נבדקים. אבל מכוניות שנוסעות לשכם נבדקות.8.30מעוכב שמוזמן למת"ק חווארה לא מורשה לעבור. לשאלתנו על כך אנו נענות שהוא נמצא ברשימות השב"כ. אנו פונות לח' קצין המת"ק שהוא בן אדם ומנסה ככל יכולתו לעזור. לאחר התערבותו הבחור משוחרר. חיילים נוספים מראים יחס אנושי לאנשים.9.15תושב ירושלים, בעל ת.ז. כחולה היה בשכם בביקור אצל אשתו שנמצאי כעת שם. הוא טוען שנבדק בכניסתו לשכם והותר לו להכנס, ואינו מבין מדוע לא ניתן לו לחזור לביתו. החיילת טוענת שהוא כבר יצא (אתמול או שלשום) משכם והיתרו בו שאם יכנס לשם שוב, לא יתנו לו לחזור. האיש טוען שהוא לא היה לפני כן, שהחיילת טועה וזה לא הוא היה , והיא מתפרצת: מה, אתה אומר שאני שקרנית?! אתה שקרן! וצורחת לחבריה במשמרת: שלא יבלבל את המוח, שלא יזיין את המוח! ואליו בצעקות: תכנס! (למכלאה). מפקד המחסום מזמין משטרה לטפל בעניינו, שומעים אותו בטלפון מבקש שהם לא יבואו רק בעוד 3 שעות, כפי שהיה בפעם קודמת שהזמין אותם. כעבור שעה מגיעה המשטרה. לא ניתן לנו להתקרב לרכב המשטרתי ולא ברור לנו כמה זמן האיש נחקר שם. מאחד החיילים נודע לנו שהוא קיבל דו"ח – לא ברורה לנו משמעותו.בהזדמנות בואם למחסום, המשטרה קנסה במאה שקלים בחור שישב במכונית מאחור לא חגור. (חלים כאן אותם חוקי תנועה שחלים בארץ?) היפנו לשוטרים גם נהג מונית שנמצא בבדיקת רכבו שחלקים ממנו גנובים.10.30ירדני שחוזר עם משפחתו משכם לירדן העז לעמוד עם אשתו ובתו שנושאת תינוק בזרועותיה בתור שמחוץ לקרוסלה שמיועד לנשים וזקנים. נשלח בצרחות ע"י החיילת לקרוסלה. מתעצבן ומקלל. כעונש נשלח למכלאה. כשאנו מנסות להעמיד את החיילים על כך שהענשה במחסומים היא בניגוד להוראות של הצבא – תמיד יש להם תשובה: יש צורך לבדוק את תעודותיו. אני תוהה מה היה קורה אם מי שהיה עובר לשכם היה אמריקאי, או שבדי לא מוסלמי, אם גם אז היו החיילים מעיזים להענישו על שקילל כשהתבאס מההשפלה שבמחסום.אנו מסבות תשומת לבו של נ' קצין המת"ק והוא אמנם מביא לשחרור, לא בלי שיעבור קודם לכן סידרת חינוך אצל אותה חיילת שהוזכרה כבר מספר פעמים. באדנות, בצעקות, מאיימת עליו ( והמדובר הוא בגבר שיכול היה להיות אבא שלה): זו פעם אחרונה שאתה מדבר ככה אל החיילים! בפעם הבאה אתה תשב כאן, אתה לא יודע כמה שעות! ונורא, אך מובן לשמוע את האיש מתנצל ומבטיח שלהבא יתנהג כשורה. אנו מרגישות שגם החיילים שבמחסום מסתייגים מהתנהגותה הגסה של אותה חיילת (שאיננו יודעות את שמה והחיילים אינם מוכנים למסרו לנו). כשיעל מנסה לעצור את צעקותיה היא זוכה לשטיפה: תסתמי את הפה!11.00אנו עוזבות את המקום כשצעקות החיילת מהדהדות באזנינו ולא מרפות מאתנו. מתגבשת אצלנו החלטה להגיש תלונה נגדה.