ירושלים

ווטשריות: יום א' 27.03.2005, בוקר משקיפות: סילביה פ, עפרה ב, חנה א (מדווחת) 6:45 בית לחם: אין איש בשטח. חייל צעיר סימפטי מספר שרק נוצרים מורשים לעבור. יש סגר בגלל פורים אבל בגלל הפסחא, הנוצרים כן יכולים לעבור לירושלים. אך בשעה מוקדמת זו, הנוצרים אפילו הכי אדוקים, מעדיפים את מיטתם החמה בבית... 7:00 אל חאדר: הרבה מוניות צהובות, לא האבה הולכי רגל. הנהגים מסתלבטים מחוסר עבודה ואחרים, גברים לא צעירים, יושבים באפס מעשה, מחכים להזדמנות לעבוד אך יודעים שאין. מספרים לנו שהמצב בקונטיינר וביציאה מאל עזריה הוא קשה, יותר משעה המתנה. אח"כ אנו הולכים לראות את "נס" חוסן ומאוכזבות שרק יישרו חלק מהכביש אך ערימות העפר האחרות עדיין קיימות, גם פה וגם באל חאדר. ממשיכות בכביש מספר 60 עד לאל ערוב. שם יש שני חיילים חמושים עד צוואר כי יש מיידי אבנים. הסגר לא פועל לטובת יחסים תקינים! 8:30 מת"ק עציון. אין הרבה קהל וזה דווקא מאפשר לנו לקחת שמות ותלונות. סילביה מצלצלת למת"ק עצמו, ולכל מי שהיא חושבת שיכול לעזור. כל הגברים הצעירים מסורבי שב"כ. אבל גם הלא צעירים. איש אחד ניגש אלינו עם שני קנסות כבדים, סה"כ 1500 ש"ח. אנחנו לוקחים את הכסף המזומן לדאר באלון שבות ומשלמות. הדאר קטן ויש בו רק פקיד אחד שבקושי מספיק לשרת את הקהל. אך אנו משלימות את המשימה, העסק היחיד שאנו מצליחות בו היום ומחזירים את הקבלות לאיש. המקרה המזעזע של היום: איש בן 65, חולה סרטן ריאות, צריך לבוא לטיפול באוגוסטה ויקטוריה אך מסורב!!! יש לו אולטרה סאונד מתאריך 14-3-05 שמראה שאיננו מעמיד פנים. טלפון לדליה ב. שמבטיחה לעשות משהו עד מחר. אנחנו עוזבות מבואסות.