ירושלים, אל-ח'דר, חברון

בית לחם וסביבתה, יום ג' 5.4.2005, בוקר משקיפות: חוה ה., תמר א. (מדווחת) המשמרת התאפיינה על ידי שוטרים שנהנו להעניש פלסטינים וסירבו לדבר איתנו, על ידי שיטת קנסות חוקית, אך מנוולת, ועל ידי המראה של עשרות עצי זית שנכרתו לשם הקמת החומה :6.45 מחסום 300 שוטר מג"ב דורש מאיתנו להתרחק עד לחסימה לכלי רכב, מקום שממנו קשה לראות ואי אפשר לדבר עם אף אחד. לשאלתנו האם כעשרה גברים שעומדים בצד הם מעוכבים הוא עונה שכן ושאינו חייב לתת לנו הסבר מדוע הם מעוכבים. לאחר שאנחנו מרוחקות מהמחסום והמעוכבים מרוחקים לצד השני, אנחנו לא יכולות עוד לראות אותם. במעבר של הולכי הרגל יש תור ארוך לאורך כל השביל המקורה, אם כי נראה שאין עיכובים בבדיקה. יש תור של כחמישה כלי רכב, עובדים של האו"מ בדרך לירושלים צריכים לרדת מהאוטובוס שלהם לשם בדיקה. :7.30אל-ח'דר המון אנשים ומוניות, באל-ח'דר עצמו אין נוכחות צבאית. לעומת זאת, עומדים שני חיילים ושני שוטרים "כחולים" בצומת של כביש 60 (כביש המנהרות) וכביש 375 (לביתר עילית, צור הדסה ובית שמש).בשני הכבישים יש זרם תנועה בלתי פוסק לכיוון ירושלים, ברובם ישראלים – מתנחלים וכנראה גם תושבי צור הדסה ובית שמש - בדרכם לעבודה. למי שרוצה לפנות מכביש 375 שמאלה לכביש 60 יש שלט עצור, ואם היה מכבד אותו בקפדנות, היה עומד שם שעה וחצי עד שזרם התנועה מגוש עציון יפחת. אך כדי לפתור בעיה זו עומד שם שוטר ומאפשר להשתלב בצורה מסודרת. לפלסטיני שרוצה לפנות מאל-ח'דר שמאלה לכיוון חברון יש אותה בעיה, אך שם אין שוטר שעוזר לו להשתלב, אלא השוטר השני בצומת הכבישים 60 ו-375 מסתכל עליו כיצד הוא מנסה מתישהו להיכנס לכביש 60 ואחר כך רושם לו דו"ח על אי-עצירה בשלט עצור עם קנס של 250 ש"ח. זוהי שיטה: פלסטיני אחד מחזיק בידו ערמה שלמה של דוחות כאלה עם קנס של 3,000 ש"ח בסך הכול; דו"ח של המשטרה קובע כי הקנסות לפלסטינים הניבו בשנה זו סך שלושה וחצי מליון ש"ח על ידי קנסות כאלה. נהג טרנזיט מוחזק בג'יפ המשטרתי לפחות חצי שעה, יתכן שאיימו עליו לשלול את רישיון הנהיגה שלו. השוטר שרושם את הדוחות, אביב ברק שמו, אינו מוכן לדבר לא עם הפלסטינים ולא איתנו (מי אתן בכלל שאני חייב לכן דין וחשבון?), וגם מפגין כמה הוא נהנה מעבודתו. אנחנו מתקשרות לדליה מקיטון מאגף התנועה שמפנה אותנו למשטרת חברון. עוד לפני שאנחנו מספיקות להתקשר לשם, נזכר א. ברק שיש לו עוד משימה בשעה 9.00. הוא משחרר את הנהג (שעל פניו חיוך מאושר על כך שיצא הפעם מהמלכודת), קורא לשוטר השני להפסיק לסדר את התנועה, אוסף את שני החיילים ועוזב. אחד החיילים אמר לנו מיד עם בואנו שהם לא קשורים לעניין, שהם רק "מאבטחים את הצומת", ובהמשך הוא משפיל את עיניו בבושה על המצב המביש שהוא רואה ומבין אותו לאשורו. למרות שהשוטר התנהג פורמאלית על פי החוק, אנחנו סבורות שיש מקום להגיש תלונה למשטרת התנועה על המצב הבלתי אפשרי שנוצר בצומת. פלסטיני אחד מראה לנו אישורים על כך ששילם קנסות, ובכל זאת לא קיבל את הרישיון שלו בחזרה. חוה מפצירה בו להתקשר לחיה ולפגוש אותה כדי שתוכל לסדר עבורו את העניין במשטרה. די בטוח שלא יעשה זאת. כולם אמרו לנו: מענישים אותנו על כך שאנחנו ערבים. מה אפשר לעשות? משום שכבר מאוחר, אנחנו מחליטות לא לנסוע למת"ק עציון, אלא לוואלג'ה כדי לראות את עצי הזית שנכרתו שם אתמול על ידי עובדי מנהל מקרקעי ישראל. :8.45 מחסום בית ג'אלא שקט כרגיל, אנחנו לא עוצרות. :8.50וואלג'ה בכניסה לכפר אנחנו פוגשות אחד מבעלי העצים שנכרתו, והוא מוביל אותנו לזירת האירוע. הוא מספר שכבר פעמיים שילם עשרות אלפי שקלים כדי שצו ההריסה על ביתו יידחה למשך שנה וחצי "עד שישיג רשיון". והרי אי אפשר להשיג רשיון. בשדות הכפר עדיין הכול ירוק ומלא פרחים, כבשים ועזים רועות, אך בסופו של דבר אנחנו מגיעות לעשרות עצי זית שנכרתו בגובה של כחצי מטר, והענפים הכרותים מושלכים על האדמה. כל השטח – שלטענת התושבים בבעלותם הפרטית ויש בידם פסק דין של בית המשפט העליון המאשר זאת - מגודר בגדר תיל שעליו נתלו שלטים המצהירים בעברית ובערבית: "מדינת ישראל. מינהל מקרקעי ישראל. הכניסה לשטח אסורה! הנכנס לשטח עושה זאת על אחריותו וישא בתוצאות." העצים שנכרתו נמצאים במורד גבעה ליד פסי הרכבת, באזור שבו על פי המפה החדשה של משרד הביטחון תוקם גדר או חומה. יש לציין שנכרתו רק עצי פרי ולא עצים כגון אורנים שנמצאים באותו אזור ועל כך נאמר בתנ"ך: "כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" (דברים כ,יט). התושבים שפגשנו מיואשים ולא יודעים מה לעשות. :10.40מחסום וואלג'ה כמעט אין תנועה, החייל במחסום שואל האם הכול בסדר ואני עונה מתוך שגרה שכן. אך למען האמת שום דבר לא היה בסדר בבוקר הזה.