ירושלים
בית לחם וסביבתה, יום ב' 23.05.05 , אחה"צ משקיפות: שלומית ש., יעל ש. (מדווחת) 13:00 נסענו ישר למת"ק עציון, כאשר על פניו נראה כי מחסום בית לחם פנוי, ואל ח'דר שוקק חיים. בכניסה למת"ק מיד עם הגעתנו ישב במונית איש די צעיר שהוכה ע"י כוחות הביטחון. התקשרתי ללאה צמל שהפנתה אותי למוקד להגנת הפרט שדיברו אתו על מנת שהוא יגיש תלונה. לאחר מספר דקות שהיינו אתו הוא הראה לנו את מכשיר הסלולרי המרוסק שלו, נעליו שנחתכה בסכין יפנית, את מעילו הקרוע מצידו הפנימי, ואת ידיו האדומות מאזיקים לא היה צורך להראות. פניו היו שרוטים הוא היה נסער ומבוהל, ודי הכרחנו אותו (אני ויתר הנוסעים שחיכו לו בסבלנות בטרנזיט) לדבר ולעשות משהו. שלומית דווחה לגאי קוטב שביקש מהמוקד להגנת הפרט למסור לו פרטים. אפילו לא שאלתי אותו לשמו או לפרטיו והשארתי למוקד לטפל בנושא. מעבר ליכולתי. במת"ק ניגש אלי איש עם הזמנה לעורך דינו בירושלים שלא צוין שם תאריך, ולכן לא קיבל אישור, שיחה עם אזהר פתרה את הבעיה והאיש קיבל אישור ליום. שלושה חיכו לפגישת עם השב"כ – האחד הוזמן ל-11, השני ל-12 והשלישי ל-14:00 עד שעזבנו ב-15:00 הם לא נקראו לחקירתם המיוחלת. שלומית התקשרה פעמיים להזכיר וכן הזכרנו לאנשי המת"ק. מאהר היה קצת עסוק במשרד וכל פעם שהיו אנשים שחיכו לו, צלצלנו אליו והוא הגיע וטיפל. מסורבי שב"כ הופנו לפיראס, שהודיע כי שולחנו עמוס בבקשות, והוא לא יכול לטפל במקרים אלו בעשרת הימים הקרובים- שיתקשרו אחר כך. סוחר שהופנה ע"י המ"ק הפלסטיני הוחזר לשם, כי המדיניות היא להעביר את האישורים דרכם בלבד. אין לנו מה לעשות. במשטרת עציון שם היה "ארוע" הבוקר- הכל היה שגרתי, ראיתי שלושה נציגים של הצלב האדום שבקרו שם עצורים. לא קיבלתי מהם פרטים מיוחדים לגבי הביקור, אך שמחתי לראות שהם הורשו לבקר שם.בדרך לירושלים עברנו דרך הוולאג'ה אך לא נכנסנו, ולא ראינו שום פעילות מיוחדת.