ארתאח-ג'ובארה

ארתאח-ג'ובארה, יום א', 5.6.05, בוקר משקיפות: יעל א', יהודית ה', לאה ש' (מדווחת) ארתאח 6:45 האווירה הייתה לחוצה. היום נפתח השער רק ב-6:00 וכרגיל, הפלסטינים מספרים שחיכו כבר משעה 3:00 לפנות בוקר. הפועלים מבקשים שוב ושוב שהמחסום ייפתח מוקדם יותר כדי שיום העבודה לא יקוצר או יבוטל. בנוסף, בימי ראשון כמות המבקשים לצאת גדולה ביותר ובנוסף עם הפתיחה אוישו רק שלוש עמדות (רק מאוחר יותר נפתחו שש עמדות. המתקן החדש עדיין בשיפוצים ואינו מתפקד). התקשרנו לקאמיל מהמת"ק והוא הבטיח לבדוק את הנושא.הסמג"ד שהסתובב בשטח פקד עלינו לעזוב את המקום בטוענה של "שטח צבאי". מאוחר יותר, הסתבר לנו שלא היתה לו סמכות לעשות כן.ג'ובארה 7:30 האוכלוסייה העוברת דלילה יחסית. בכניסה לג'ובארה שער גדול והחייל (בפיקודו של הסמג"ד שהופיע שוב בשטח) לא איפשר לנו לחנות באזור (נמנענו מלחנות במגרש החניה הידוע כמקום לגניבת רכבים. אחת מאתנו חיכתה במכונית כשהיא באזור המסומן באדום/לבן, אך המשטרה מיהרה להופיע ופקדה עליה לעזוב). בכניסה לג'ובארה שלושה קשישים עם מעדרים שרצו להיכנס לג'ובארה לעבוד, אך מכיוון שלא היה להם תסריך לא איפשרו להם. זוג הורים עם ילד (הבעל פלסטיני והאישה ישראלית) בדרך לטיפול רפואי, לאישה ולילד נתנו להיכנס לתחומי ישראל, הבעל עבר לג'ובארה. מתנדב קו התפר אדיב ונינוח בכניסה לטול כרם התלונן על חברות מחסוםווטש אשר היו שם אתמול (שבת). לטענתו הן הגיעו מהשטחים (ממזרח) וניסו להיכנס לישראל דווקא דרך "כביש הפלסטינים". כשנתבקשו להציג תעודות, כפי שמקובל מכל הנוסע בכביש זה, סירבו וצעקו על המתנדב. לדעתנו, התנהגות כזו פוגעת בפעילותנו ומחטיאה את מטרתה, וחבל. 8:30 עזבנו את השטח.