חווארה, צומת תפוח

חווארה וצומת תפוח, יום א', 17.7.05, בוקר. משקיפות: יעל ב', דיצה י' (מדווחת). במחסום תפוח אין אפשרות לעבור מצפון השומרון לדרומה. יש סגר.בחווארה שקט, אין אירועים מיוחדים.7.35צומת תפוח כ-12 כלי רכב בתור לכיוון שכם. בכיוון הנגדי שני תורים: אחד רגיל שהנוסעים בו, כשמגיעים לעמדת החיילים, נבדקים, אך נאלצים לחזור על עקבותיהם, והשני שבו מספר כלי רכב קטן ,של אנשים עם פריוילגיות מיוחדות (כצוותי רפואה) שמורשים להמשיך בדרכם.לשאלתנו – החיילים מדווחים לנו שיש סגר ופלשתינאים משכם וסביבותיה אינם רשאים לעבור דרומה. מאוחר יותר התברר לנו שהסגר הזה נקרא בידול. צה"ל מאוד יצירתי בהמצאת שמות מרשימים להצרת רגליהם של הפלשתינאים. אדם שמוביל במשאית שלו מיץ קפוא, אותו הוא אמור לחלק בכפרים שמחוץ לאזור שכם, מספר לנו שאתמול בא עם מרכולתו וחזר כלעומת שבא. היום מנסה שוב, כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה והוא הרי גם צריך לפרנס את משפחתו. הוא מספר שמכפרו – בית ג'אן שבשומרון ניתן לו לעבור בעוורתא ובמחסום של בית איבא, בלי שיידעו אותו שאין לו שום סיכוי לעבור במחסום תפוח. וכמוהו עוד רבים: עברו במחסומים שבגיזרת שכם ורק כאן נמסר להם שאינם רשאים להמשיך בדרכם. חוסר התאום הזה של הצבא ממש משווע: לא יכלו לומר להם במחסומים הקודמים שאין להם כל סיכוי לצאת מגיזרת שכם? האם זו רשלנות של הצבא? או פשוט הרצון לטרטר את האנשים, או אולי אין לצה"ל מה לעשות עם החיילים, אז דואגים להם לעבודה במחסום תפוח?8.05מונית שמסיעה 2 נזירות זקנות לירושלים לא מורשית לעבור. החייל במחסום, שהיה משוכנע כנראה שנשים אלו אינן מסכנות את שלום המדינה, צלצל (מן הסתם לפיקוד) ושמענו את התשובה שקיבל: שימצאו דרך אחרת (להגיע לירושלים).כן, בהחלט אפשר למצוא דרך אחרת. לצעוד 48 ק"מ ברגל (המרחק מצומת תפוח לירושלים).מובן שהמונית שבה הנזירות הזקנות, גם היא עשתה פניית פרסה וחזרה על עקבותיה.מתנחל כבן 20 ניגש אלינו כשבפיו המונולוג הידוע ( רק עם וריאציות): לכו מכאן, אסור לכן להיות כאן, אתן מפריעות לחיילים! ניגש לחיילים, לכל אחד מהם בנפרד, ושאל, ליתר דיוק הצהיר: הן מפריעות לכם?! החיילים, או שלא רצו לענות לו, או שלא היה להם מה לענות, משום שלא היתה כל אפשרות לומר שאנו מפריעות. זה קומם עוד יותר את הבחור וכשכולו לוהט צעק לעברי: שמאלנית מסריחה! את רק מזיקה למדינה! אם תפריעי לחיילים אחטיף לך סטירות!8.25בדרכנו מהמחסום למכונית נתקלנו בחייל ששאל אותנו מאין אנחנו, ענינו לו והחזרנו שאלה: מאין אתה? הצביע לעבר הגבעות שממזרח ואמר:מכאן. המשיך: אתן יודעות שאסור לכן להיות כאן, זה שטח צבאי סגור. כשהעמדנו אותו על טעותו, לא הירפה: בשביל מה באתן הנה? ענינו שכדי לראות מה מתרחש במחסום. ומה מצאתן כאן? מה כתבת – אפשר לראות? ענינו שאפשר, אלא שאין לנו עניין להראות לו. עוד ניסה לשכנע אותנו להראות לו מה שכתבנו, אלא שאנו סיימנו את הדו- שיח ועזבנו את המקום.8.45 חווארה תנועה ערה למדי לשכם, בדיקות של יוצאי דופן בלבד, תנועה דלילה ביציאה משכם. רכב הבידוק שינה את מקומו.המפקד איתמר משרה רוגע. הבדיקות מהירות, שקטות.3 סטודנטים לרפואה מארה"ב וקנדה רוצים להגיע לבי"ח בשכם. לא ניתן להם, כיוון שאין להם אישורים מתאימים. איתמר ואולג, נציג המת"ק מסבירים להם בעדינות ובסבלנות את המצב. אין מה לעשות. כיון שיום ראשון היום – אין אפשרות לפנות לשגרירויות שלהם לקבלת אישור מעבר.9.25מעוכב – משתחרר כעבור מספר דקות.9.40מת"ק חווארה 3 ממתינים בלבד מחוץ למת"ק, זה עתה הגיעו, 2 נשים וגבר. אחת הנשים, מבוגרת, אומרת שהיא חולה – כך אמנם מראים פניה. ביקשנו מהחייל בכניסה למת"ק לאפשר לה להיכנס. אמר שעוד מעט יבוא קצין אליה, אך כשלא בא קצין וחזרנו על בקשתנו – נאות להכניסה.10.00חווארה כ-20-30 אנשים ביציאה משכם – הבדיקות מהירות, מתנהלות בשקט.המראות הרגילים: נשים נושאות תינוקות, זקנה מדדה, אדם מבוגר נשען על מקל, אחרי כל צעד או שניים שעושה, עוצר לנוח – ועל כל אלו לצעוד את 700-800 המטרים שבין 2 תחנות המוניות.חייל מאבטח במחסום מחזיק את נשקו במאוזן, לכיוון פניהם של הפלשתינאים. ודוקא כיוון שהעניינים במחסום מתנהלים למישרין כביכול –אפשר להתבונן יותר במראות אלו, והם צורמים, מאוד צורמים.11.20עזבנו את המחסום.