חווארה, צומת תפוח

חווארה וצומת תפוח, יום ב' 25.7.05, בוקר משקיפות: אורלי פ', עדה ה', ארנה ד' (מדווחת) במחסום חווארה הוחלף מפקד המחסום סג"מ א' בסמל המנהל את המחסום על פי הכללים היותר נוקשים. בצומת תפוח עדיין משתולל החייל א', הפעם כמפקד המחסום. בשעות הבוקר המוקדמות ( לפני 08.00) אין עם מי לדבר גם אם יש קטסטרופה במחסום.06.40 – צומת תפוח א' מפקד המחסום, לידו עוד חייל המתנהג בגסות ושתלטנות. א' עסוק בפיצוח גרעינים. ערמה של קליפות מצטברת על קיר המחסום. יש תור מכוניות ממתינות שלא רואים את קצהו. במשך כ-20 דקות לא מוזמנת אף מכונית לבדיקה. 15 איש עומדים בצד ומנסים לעבור. אחד מהם, עובד בית חולים, צריך להגיע לעקרבה, מרחק של 2 ק"מ מצומת זעתרה, ונשלח בגסות חזרה לחווארה ( לעבור דרך ביתא) על ידי החייל הנוסף, שכמובן לא אומר מה שמו אלא רק: "אמרתי לכם לזוז. אמרתי לכם שאני פה אומר מה לעשות. אמרתי לכם שאני לא מעביר אף אחד כשאתם פה". בעוד איציק מפצח את הגרעינים הוא נתן הוראות : "כנס בהם", "תרביץ לערבים" ואל החייל : "כנס בהם" (הכוונה אלינו). גם כשהתרחקנו השניים לא העבירו ולא קראו לתור להתקדם !!07.20 – ניסיונות להשיג מישהו מהמת"ק או היחידה או המוקד ההומניטארי מעלים חרס! אף אחד עוד לא במשרד, עוד לא בתפקיד בשעה כזאת. 07.35 – תייר אמריקאי (פלסטיני, שנראה אמיד ובעל השפעה) צריך להגיע לפגישה בקונסוליה האמריקאית בירושלים. א' לא מאפשר לו לעבור עם רכבו ונהגו. הוא מודיע לו שעליו ללכת ברגל ולתפוס מונית. התייר, שהאיסור והסגנון לא נראים לו עומד על זכויותיו אבל א' פוקד עליו לעזוב ומאיים עליו שיעצור אותו. האיש מסתובב חזרה עם רכבו לכוון חווארה ושוב יורד מהרכב, כולו פקעת עצבים, להתווכח עם א'. עדה ניגשת אליו ומציעה לו להמתין עד שיגיע מישהו מהפיקוד הבכיר ויוכל לשנות את ההוראה של איציק. אבל הוא מחליט לנסוע בדרך אחרת כשהוא אומר שידאג להפיץ את התנהגות צה"ל בארה"ב.07.55 – צומת ביתא – חווארה – מחסום פתע. האמר בצד הדרך, שלושה חיילים אותם כבר ראינו קודם לכן במחסום תפוח, בודקים מכוניות המגיעות מביתא. מחכים שם כבר כ-1/2 שעה. אחד החיילים מתעניין במחירי הירקות. החיילים מסרבים לענות לשאלותינו אבל כאשר התחלנו להסתובב בין הנהגים ולברר ממתי המחסום הם קיפלו את הדוקרנים ועזבו.08.10 – בית פוריק אין כמעט תנועה במחסום. מעט מאד הולכי רגל ותנועה דלילה של מכוניות. חיילים נעימי סבר ואדיבים.08.25 – מחסום חווארה גב אל גב משאיות עומדות במתחם. שקט. חיילים אדיבים ומוכנים לעזור אם צריך.08.40 – חווארה סג"מ איתמר שניהל את המחסום בצורה כל כך עניינית והוגנת הוחלף על ידי סמל נוקשה וחסר פניות. כל בקשה לא שגרתית נדחית מראש. אין לברר ואין לבדוק. ה-לא- מוחלט. אין ערעור. אדם מבקש לעבור עם רכב שקנה לעשות רשוי רכב בשכם. יש לו רשיונות אבל לרכב לא. הסמל מאפשר לו לעבור ללא הרכב. שום הסבר לא משכנע אותו להעביר את הרכב . העובדה שהרישוי באיחור של חודש היא סיבה מספקת לא לתת לו לעבור. " למה הוא לא עשה את הרישוי בזמן?" טלפון לסג"מ איתן מסדר את המעבר תוך 10 דקות. הסמל בטרוניה : " מה היא דואגת כל כך לערבים?" 09.45 – צומת תפוח 22 מכוניות ממתינות בתור. א' צועק על אנשים שממתינים לעבור. משאית אחת חומקת ואיציק רץ אחריה בדהרה לעצור אותה. הנהג כנראה לא שומע וממשיך בנסיעתו ( נוסע די לאט), אחד החיילים צועק לא' לירות במשאית. איציק לא יורה. אורלי מתקשרת למוקד ההומניטארי, לנציג פניות הציבור של צה"ל – שירן, וליפעת ממת"ק שכם. כולם אבל כולם מכירים את הבעיה ובכל זאת הבעיה עדיין שם.בחלק העליון של המחסום (סוף כביש מס. 5), שני חיילים בודקים מכוניות והולכי רגל. אין עיכובים והבדיקות ענייניות. שתי תיירות פעילות שלום ( אחת מארה"ב ואחת מגרמניה ) צריכות להגיע לשכם. החייל מחזיר אותן לתור ובתורן משחרר אותן לדרכן לאחר בדיקת הדרכונים.10.30 – עזבנו כשאנו מחליטות להודיע למשמרת הצהרים לעקוב אחר מחסום תפוח.