ירושלים
א-ראם - קלנדיה, יום ג' 2.8.05, בוקר משקיפות: יהודית א., אורית י. (מדווחת רבקה י. (אורחת) ענאתה :6:50 תנועה חופשית להולכי רגל ולרכבים. אין מעוכבים
. מיעוט העוברים והשבים מוסבר על ידי הסגר. א-ראם :7:20 תנועה חופשית לרכבים. אין מעוכבים. חייל שאינו ממג"ב בודק את העוברים ורושם את מספרי ת.ז. שלהם. קצין מת"ק יושב בביתן. החייל לא מאפשר לאדם ששכח את התסריך שלו לעבור לבית החולים סנט-ג'ון לצורך בדיקת עיניים לבנו (כבן 6). יהודית ורבקה משוחחות עם האיש בערבית, מנסות לעזור. דליה בסה לא זמינה והחייל מסרב לאפשר לו לעבור. איננו מצליחות לעזור לאיש והוא ובנו חוזרים על עקבותיהם. קלנדיה 7:45 תור ארוך של מכוניות בכניסה למחסום. כל מכונית ממתינה כ-10 דק'. תנועת הולכי הרגל זורמת. אנו עוברות דרך המחסום כדי לבדוק את משך ההמתנה של המכוניות בפקק. בדרך חזרה אנו עוברות במסלול המקביל למסלול הראשי של הולכי הרגל במחסום לפי הוראות החיילים במשמרות קודמות של מחסום-ווטש. החייל מורה לנו לשוב ולעבור במסלול הרגיל. מסתבר שגם בנושא זה אין הוראות ברורות. בדרכנו חייל מכוון אלינו את נשקו. אנו שואלות אותו למה הוא עושה זאת והוא מטה את הנשק מטה, מבוייש. אנו עוזבות את המחסום בסביבות 8:30. בדרך לירושלים אנו נתקלות במחסום פתע. לשאלתנו החייל עונה שהמחסום קיים כבר שנתיים...