קלנדיה וא-רם
ענאתה, אר-רם, קלנדיה, חמישי, 21.7.05 , בוקרצופות: רות ה. אביבה ו. רמה י. (מדווחת), אורחתענאתהג. מפקד המחסום, פיתח כלפינו אובססיה, והתגובה שלו לנוכחותנו במקום ממש היסטרית. סיבותיו: כאשר החיילים רואים אותנו, הם לא מבצעים את העבודה כמו שצריך והתוצאה בלגן במחסום המסודר בדרך כלל. אי לכך אנו עומדות רחוק ולא יכולות לראות מה הולך שם. יש תלונות רבות וכעס על ג. ועל חיילי המחסום. גבר אחד סיפר לנו שאתמול הכריחו החיילים אישה אחת לגלות את פניה.שני מעוכבים
כשהגענו. ג. אסר עליהם לשוחח האחד עם השני. עד שעזבנו היו שם כבר שבעה מעוכבים.אר-רםברגע שהחיילים ראו אותנו מתקרבות – עמדנו לחצות את הכביש – הם אספו את כל המעוכבים, כתריסר, ולקחו אותם לצד השני של המחסום, מחוץ לשדה הראייה שלנו. זה היה יכול להיות קומי, אבל לא, זה לא היה.קלנדיהרותי פנתה לנציג מת"ק 'עוטף ירושלים' ושאלה אותו אם יש סגר. התשובה: צלצלי לצידקי במשרד 'עוטף ירושלים' ושאלי אותו.ר. אתה לא יכול לתת לי תשובה?התשובה: צלצלי לצידקי במשרד 'עוטף ירושלים' ושאלי אותו.חוץ מהנ"ל היה שקט. לא הציקו לרוכלים.חזרנו לירושלים דרך אר-רם וענאתה. באר-רם ראינו די הרבה מעוכבים מאחרי הסככה.בענאתה לא היו מעוכבים. לפחות זה.