קלנדיה, אר-רם ושועפט

קלנדיה: א-רם, קלנדיה, מחנה שועפט יום שני 25.7.05 – בוקרמשקיפות: מיה ב, תמר ל, ענת ת . (מדווחת) קלנדיה 6.30באנו מוקדם בכדי לראות את מכוניות המיניבוס המיועדות להוביל ילדים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בירושלים. מכוניות אלה אמורות בעוד ימים אחדים לאסוף את הילדים ישירות מכפר עקב ומקלנדיה באישור הצבא (אישור זה, החתום על ידי מפקד אוגדת בנימין, הוצא הודות לתמר מלשכת דובר צה"ל, הנלווית לחטיבה, שהייתה מאד נחושה בעזרתה). מאז תחילת האינתיפדה האחרונה היו הילדים וההורים צריכים להגיע למחסום, מטלה קשה מאד עבורם. עכשיו קיים האישור החתום ואנו מקוות שחברת ההסעות והממונה על הסעת הילדים בעיריית ירושלים, ימלאו את תפקידם הבירוקראטי במהירות, כך שהסידור החדש יוכל להתחיל לפעול מהר עד כמה שאפשר. היום, עדיין אין הסעה מאורגנת ורק מעט ילדים הגיעו למחסום, כנראה בשל חופשת הקיץ המתקרבת.אנחנו רואות התקדמות בחזית אחרת, אותה ניסינו לקדם כצוות (במיוחד מאיה) – ניקוי אזור המחסום. מצאנו שלושה אנשים עובדים קשה ואמנם המקום נראה נקי למדי. מאיה משכנעת אותם לנקות גם בצד השני של מעגל התנועה, דרכו אנחנו עוברות בדרכנו מהחנייה בתוך לכלוך וזוהמה. הם מביעים הסכמה לגבי הפעם הבאה, נקווה שאמנם כך יהיה.המחסום עצמו אינו עסוק במיוחד, כנראה בשל החופש הגדול, אבל כל אדם צעיר בעל תעודת זהות פלשתינית נבדק באמצעות המחשב, לפני שניתן לו לעבור. דני, נציג ה- מת"ק אומר לנו שהם מקווים להפעיל את הטרמינל החדש בעוד כחודש. אנחנו נשארות עוד מעט אחר כך עוזבות. א-רם 7.30יש 5 פלשתינאים מעוכבים, הדוחות לגביהם בטיפול הם נאספו בבית חנינא ללא אישורים. הרבה בנות בצוות המשטרה הצבאית – האם זה בשל ההתנתקות? יש גם כלבה והמאמן שלה. פתאום מגיחה במהירות מכונית מכיוון צפון לתוך איזור המחסום, אנחנו מודאגות, אבל מהמכונית המוחרמת יוצא שוטר מג"ב, ושני מעוכבים מופיעים. החייל טורק בכוח את דלתות המכונית, נראה שהוא רוצה לגרום לה נזקים. הסיפור אינו ברור, שני המעוכבים בעלי תעודות זהות פלשתיניות, כך שמכונית עם מספר ישראלי לא יכולה להיות בבעלותם. האם הם גנבים, או שמא רק שאלו את המכונית מחבר? נאמר לנו שכל זה ייבדק. אנשי משמר הגבול נראים יעילים וגם הוגנים למדי. אנחנו נשארות ורואות את המעוכבים הראשונים משתחררים, לאחר מכן אנו עוזבות.מחנה שועפט 8.20 אוהל המחאה בצומת משה דיין וראס חמיס. היה לנו קשה למצוא את המקום ועכשיו האוהל ריק. הוא עומד במרחק מהכביש כך שקשה לראות אותו. דני זיידמן הסביר שמיקום האוהל היה פשרה בין שלוש קהילות מחאה, לאור הסבר זה החלטנו שלא לומר לאנשי שועפט את דעתנו על המיקום.בזמן חיפוש האוהל, אנו רואות שהמחסום ריק, אין מעוכבים והכל שקט. שקט שלפני הסערה. השערים של מגרש החניה פתוחים לרווחה מסיבה כלשהי, מובן שלא עבור פלשתינאים.