קלנדיה, ענתא - שועפת
קלנדיה: ענתא, שועפט יום שני 25.7.05 – אחר הצהריים משקיפות: חוה ב, טובה ס. (מדווחת) הגענו למחסום ענתא – שועפט ב- 15.30. אחרי שיחה עם מוחסיין, החלטנו לקחת מונית לביתו. למוחסיין לא היה כוח לעלות למחסום. מוחמד, הנהג, מכיר את הדרך, הוא גר קרוב. ביתו בסכנת הריסה. הגענו ללב המחנה בדרך החילופית . הדרכים מאד צרות, רק בקושי רב יכולה המונית שלנו לעבור. יש ערמות של אשפה ואבנים על הכביש, הביוב זורם לאורך הדרך. סכנה גדולה -- ילדים רצים בדרכי המחנה בין המכוניות הנוסעות. מוחסיין בן 40, אך שערו אפור ועיניו עצובות. לבוש בקפידה חיכה לנו ברחוב. עלינו למרפסת ביתו ומשם סיירנו באופן וירטואלי בין הבתים שנבנו על צלע ההר, ממול לפסגת זאב. בין ענתא לפסגת זאב יש ואדי מכוסה בעצי אורן. האזור נראה שקט אך מזה 30 יום טרקטורים מפרים את השקט, הם חופרים את התוואי של החומה שתפריד בין הישובים. מוחסיין עדיין אינו יודע מהו בדיוק התוואי של החומה. אתמול, ביום ראשון, הגיעו שוטר ואיש מעיריית ירושלים והצביעו על ביתו. למיטב ידיעתו החומה תעבור על שטח שלו וביתו ייהרס. הוצע לו כסף אך הוא אינו מעוניין לקבלו. הוא מעוניין לשמר את ביתו, אותו בנה לפני עשר שנים מחסכונותיו והוא רוצה שזה יהיה ביתם של ילדיו. הוריו היו פליטים מ- 1948 וברחו למצרים. הם חזרו ב- 1966 ועברו לירושלים. עכשיו הוא מפחד שגם הוא יהפוך לפליט. למוחסיין ולמשפחתו תעודות זהות כחולות. בדמעות בעיניו הוא מסביר שלפחדים אלה שותפים כל השכנים באזורו, אך הם אינם מעיזים לומר דבר. הוא נמצא מעבר לפחד. מוחסיין סיפר שאהוד אולמרט אמר שכל הבתים שנבנו על צלע ההר מאז 1967 יהרסו. חלק מהם כבר נהרסו פעם. מוחסיין אינו מסוגל ללכת לעבודה כי הוא חושש שבהיעדרו יבוא מישהו וידביק צו הריסה על ביתו, יצלם אותו ויעלם, דבר זה קרה פעמים רבות לאנשים שונים בעבר. הוא במצב רע וחוזר על סיפורו כמה וכמה פעמים. מצבו הכלכלי מתערער. עורך הדין זיידמן אמר לו שאין סיכוי רב למחאה של איש אחד והציע שתוגש תביעה משותפת של כל השכנים, מה שיעלה את סיכויי ההצלחה, אך השכנים פוחדים. מתחת לביתו עומדים שומרים פרטיים של גדר ההפרדה שבאו להגן עלינו!!!ממול לביתו חונה ג'יפ. מוחסיין מרוצה שהוא יכול לתנות את צרותיו בפני אוזן קשבת. הוא פנה לעיתונות, לטלוויזיה בערבית ולחברי הכנסת הערבים שהבטיחו לבוא אך עד עכשיו לא קיימו את הבטחתם. המצב מאד מדכא. במונית בדרכנו לביתו של מוחסיין ראינו חבורה של ילדים הזורקים אבנים על אנשי ביטחון, זה מעורר חשש ממה שעלול לקרות. מוחסיין מלווה אותנו לבית של קרובי משפחה והסיפור חוזר על עצמו, גם כאן מחכים להריסת הבית ובבית הזה יש ילדים רבים.