ירושלים
אבו-דיס, סוואחרהיום רביעי 27/07/2005 בבוקר משקיפות: רנה ר., רחל מ. (מדווחת) 6:30 בבוקר. אבו-דיס עברנו בנסיעה במכונית את המלון, לאורך החומה, על דרך אספלט שזה עתה נסללה, עד לכפר. בכפר ראינו שתושבים רבים נאלצו להחנות את רכבם כי המעבר הוצר באופן משמעותי על ידי בלוקים מבטון. השותפה שלי למשמרת התרשמה קשות ממידות החומה, מאחר ולא הייתה זמן מה באבו-דיס ולא הכירה את השינויים שחלו בכפר. לא ראינו במקום כל סימן לאנשי מג"ב. 6:45 בבוקר. הפישפש חזרנו למחסום בפישפש ומצאנו שוטרי מג"ב. הם הודיעו על סגר
והעבירו רק תושבים בעלי תעודות זהות כחולות. ניסינו לוודא מידע זה בעזרת מספר טלפונים שערכנו אך לדאבוננו לא קבלנו תשובה מספקת. שוטרי מג"ב פעלו באדיבות ונימוס. 7:45 בבוקר. וואדי נאר עברנו דרך המנזר כדי לעלות על טרנזיט לוואדי נאר. במתחם המנזר פנה אלינו פלשתינאי מקומי והתלונן על קשיים שבהם הוא נתקל בבואו לעבור לירושלים למרות שעבד במחנה יהודה מעל 12 שנים. הוא סיפר שלמרות שהוא נעצר במחסום הוא מצליח כמעט תמיד לעבור לעיר. לא ראינו כל תור של מכוניות וגם לא היו תושבים שעברו בהליכה. שוטר מגב הגיע אלינו ונתן לנו את ההוראות למחסום ווטש. שוטר מג"ב שני הרצה לנו על הסבל שאנו גורמות לחיילים. " תביאו עוגות ושתייה במקום לבקר אותנו ולגרום לשנאה בין יהודים", אמר המג"בניק. דיבורו היה תקיף ומהיר ולא אפשר לנו להשחיל משפט. לא מצב מרנין. בשובנו לפישפש, עדיין הורשו לעבור רק בעלי תעודות זהות כחולות.