ירושלים
אבו-דיס, סוואחרהיום שלישי 26/07/2005 אחה"צ משקיפות: יעל ו., אילנה ד. (מדווחת) משמרת משעה 15:00 ועד 18:00אבו-דיס, לאורך החומה עד ג'אבל מוקאברנעדרנו מהשטח כחודשיים ועתה אנו מרגישות כתיירות שלא מכירות את האזור. בתחנת הדלק חנו מספר אוטובוסים מוכנים להסיע את תושבי המקום לתוך ירושלים. חייל בודד בדק כל עובר אורח. נסענו ברכב בכביש אספלט מחודש ונקי עד להצטלבות לפני מלון הצוק. שמנו לב שגדר התיל שתמיד סגרה את המעבר הוסטה הצידה. בקצה הדרך נבנה שער חדש. חוט תיל דוקרני מקשט את החלונות השבורים של המלון. המשכנו לקדמת ציון, עברנו את האוניברסיטה בכביש הסלול היטב, שהיה ללא תנועה סואנת, עד לג'אבל מוקאבר. במקומות אחדים לאורך הכביש כבר רואים פיתוח גינון בצדו המערבי של הכביש. אחרי א-טור שוב צפינו בגינון סביבתי לאורך הכביש בתוספת כתובות על החומה. העיקולים החדים והתלולים לאורך הדרך היוו קושי רציני על הבלמים שלנו. בעזרת עובדים אחדים שהיו בשטח (אותם פגשנו שנית בהמשך בוואדי נאר) קיררנו את צמיגי הרכב. הפישפש בדרך אל מה שהיה הפישפש ראינו תושבי המקום שעוברים לירושלים. בפישפש עצמו היו שוטרי מג"ב שאיפשרו רק לבעלי תעודות זהות כחולות לעבור וגם זה רק אחרי בדיקה חסרת רחמנות ורישום מדוקדק. נהג מונית סיפר לנו שהשוטר ג. וחבר מרעיו חזרו ושהם מכים פלשתינאים שרשיונות המעבר שלהם אינן תקפות. כמו כן יידע אותנו שהמג"בניקים הכריזו על סגר
ובבוקר לא איפשרו את המעבר אפילו לבעלי תעודות זהות כחולות. פ. מפקד המחסום סרב לענות לשאלותינו ואמר שתפקידו לא כולל הידברות אתנו. כשהגיע ג'יפ עם מפקדו של פ., שאלנו אם קיים סגר. נאמר לנו שאין סגר. למרות זאת, חכו מספר פלשתינאים בחצר המנזר לעזיבתם של שוטרי המג"ב אשר, לפי דברי נהג המונית, שוהים במקום מאז שעות הבוקר. אחדים מתושבי המקום עברו את הגדר במרחק מה מהחסום, מצפון לו. ןןאדי נאר - הקונטיינר נסענו לקצה השני של אבו דיס כדי למסור סוללה חזקה לתפעול כסא גלגלים עבור בן-חסות של ברברה. בדרך לוואדי נאר הופתענו לראות שהכביש סלול באספלט והותקנה תאורת רחוב. קטע קטן מהכביש, בין הסיבוב החד והאוניברסיטה, עדיין לא נסלל אך מלבד זה, הכביש נוח ומושלם. הדרך שעוברת בקידר הייתה חסומה אולם כשהגיע רכב דיפלומאטי התייצב מיד חייל עם מפתח שפתח את השער. לנו לא נתנו להתקרב למחסום. הצלחנו להסתכל על המחסום המוביל לשרותים (גם זה עם מחאה מצד החיילים). החיילים היו אנשי מילואים ששמחו לשמור במחסומים במקום להיות בעזה. כל המכוניות וכל העוברים רגלית נבדקו במעבר לשני הכיוונים, אולם לא נוצר תור. חזרנו באותו מסלול בו הגענו לקונטיינר.