ירושלים

בית לחם וסביבתה, יום א' 21.08.05, בוקר משקיפות: סילביה פ., שרה א. עפרה ב. (מדווחת) 06:55 מחסום 300: שקט. אין כמעט עוברים (אולי 5 במשך חצי שעה שהיינו שם). אין מעוכבים. יואב, "הגרמני" חביב במיוחד. כרגיל הוא בציוד מלחמתי מלא. 07:30אל חאדר: מיעוט יחסי של עוברים. לא ברור האם זה הסגר או סיבה אחרת. שיחות רגילות עם נהגי מוניות ובעלי דוכנים קבועים. אנו פוגשות את נאצר, אחד מבעלי המוניות, שרוצה כרטיס מגנטי כדי להקל לקבל אישור להגיע לבית חולים עם אביו. הוא כבר שלח מכתב בערבית אבל הוא לא נקלט במערכת. אנו מכינות עבורו מכתב בעברית. קבענו אתו פגישה שם כדי לקבל צילום של תעודת זהות וכרטיסים מגנטיים ישנים. אין היכן לעשות צילום בשעות האלה ולכן אנו מצלמות את המסמכים עם מצלמת הווידאו... 08:20המכולת בבית עומר. משאירות לבעלים זכותונים של האגודה לזכויות האזרח לגבי דרכי התגוננות מפגיעה של מתנחלים וחיילים. כמו כן, משאירות דפי הסבר מה ניתן לעשות אם אתה מנוע שב"כ. 08:30מת"ק עציון: - פגישה, במעבר, עם הבחור שליוינו לפני כמה חודשים בבקשתו לעבור גמילה במוסד בחיפה מהתמכרות לסמים. נראה יותר טוב. מחייך. שמח לפגוש אותנו. שמחנו לפגוש אותו. הפעם בא בלי אבא. אבא נח – יום ראשון היום, הוא אומר לנו. טוב שהוא יכול להגיע לבד. - אנו כותבות מכתב עבור איבראהים ע' לטיפול במניעה הביטחונית. אנו שוב מצלמות את הדוקומנטים במצלמת ווידאו. - שני עובדים קבועים בכנסיות: עטא ע' במנזר האחיות ציון בעין כרם ועבדאללה ע. במנזר הקאפוצ'ינים בטלבייה, בירושלים. לכל אחד מכתב אישור ובקשה ממעסיקיו. הם מבקשים רשיונות כניסה לישראל. שניהם מקבלים תשובות שליליות. למה? סגר. מניין תבוא הפרנסה? בשיחה עם אזהר, הוא אומר שיש כעת מדיניות חדשה. מכסת עובדי הכנסיות מלאה; הוראות חדשות של מזרח הביטחון. לאחר המשמרת פנינו לדן ג., העוזר הפרלמנטרי של ח"כ ברונפמן, והוא אומר לנו שיטפל בנושא באופן כללי. לא היה צריך את שמות האנשים. - משפחת דאוד, פלסטינים עם אזרחות ארה"ב. האב – כבר 25 שנים בארה"ב, האישה – "רק" 14 שנים. יש לה ולשני ילדיהם (7; 14) דרכונים אמריקאים. אולם – בבית אל דאגו בזמנו להחתים בדרכון שלה אזרחות פלסטינית. הם הגיעו דרך בן-גוריון. האב יכול לצאת דרך בן-גוריון. את האישה והילדים מכריחים לחזור דרך עמאן, למרות מכתב משגרירות ארה"ב. הילד חולה אסטמה ולא ברור איך הוא יעבור את המסלול דרך גשר אלנבי. הם פנו למת"ק 11 ימים לפני הטיסה. קיבלו תשובה שלילית 3 ימים לפני הטיסה. הם פנו שוב לקונסוליה האמריקאית ואמרו להם לבוא עוד חודש. הילדים צריכים לחזור לבית ספר – עוד חודש מאוחר מדי. בעיות רפואיות, בלבול מוח, הוצאה כספית גבוהה על שינוי הכרטיסים, לא איכפת לאף אחד. עוד שיטה להשניא עצמנו על אנשים חיוביים. הם באו לחתונה – לא יבואו יותר. זהו. הרשויות השיגו את מטרתן. ואולי המשפחה גם תהגר לאמריקה – הרי הקרובים לא יכולים לבקר... כך עושים טרנספר שקט. בסופו של דבר הוא עזב דרך בן גוריון. האישה והילדים בדרכם דרך עמאן. - כרגיל – לוקחים את הדואר מעו"ד פ.א. – מיועד ליועמ"ש לאיו"ש אל"מ יאיר ל.