ירושלים

אבו-דיס, הקונטיינר,יום שישי 09.09.2005בוקר משקיפות: קלר א., (מתרגמת), ריטה מ. (מדווחת) 9:20 – 11:45 הקונטיינר, סוואחרה שורה ארוכה של רכבים, רובם מוניות, מחכה מכיון דרום. הבדיקה הרבה יותר קפדנית מאשר בשבועות האחרונים, במיוחד על ידי החיילים שעדיין מוצבים כאן, בתגבורת מג"ב. התור (בין 10 ל- 20 רכבים) זז לאט מאוד. מדי פעם נעמדת מונית לצד הדרך, כיון שאחד הנוסעים עובר בדיקה מעמיקה עוד יותר.במקרה אחד, אחרי שהוחזרו כל התעודות לנוסעי המונית, החייל שם עין על אחד הגברים שישב מאחור, שאל אותו ליעד הנסיעה שלו, והחליט לבדוק את התעודה פעם נוספת. בסופו של דבר המונית עזבה בלעדיו, הנוסעים אמרו שהם חיכו כבר יותר מחצי שעה. זמן קצר לאחר מכן, תעודתו הוחזרה לו, אבל הוא כבר לא הצליח למצוא מונית לרמאללה, ולבסוף, כועס ומיואש, וויתר וחזר לביתו בבית לחם. סיפור פשוט, ללא אירועים דרמטיים, זוהי שגרת החיים בשטחים הכבושים. אבו-דיס הפשפש – שני חיילים, גבר ואישה, ושוטר מג"ב, יושבים בצלה של החומה בת ה-8 מטר גובה, עוברים על רשימת שמות. הם בודקים כמעט את כל מי שחוצה שם, אחרי שטיפס בין קצה החומה לבין גדר הבית הסמוך. פוקדים על שני גברים ושתי נשים לעמוד בצד ולחכות עד שימלאו את הטפסים הרגילים כשתופסים מישהו שעובר ללא אישור. החיילים לא מתפנים מיידית לעניין, ממשיכים לעבור על הרשימה שבידיהם ולבדוק תושבים שעוברים בשני הכיוונים. בסופו של דבר, מבלי להזדרז, הם מתחילים לרשום את הפרטים של הארבעה, לאט לאט. נראה ששוטר מג"ב מלמד את החיילת כיצד למלא את הטופס. כל הסיפור לוקח קרוב לחצי שעה. הארבעה נדרשים לחתום, והם מורשים ללכת לתוך ירושלים, תוך הבטחה שהם חוזרים בקרוב (הם לא מוחזרים אחורנית). היה נראה לנו שזהו עניין חדש – בדרך כלל, מדובר שרישום על כך שהפרו את הכלל שאין לשהות בירושלים ללא אישור. כאן הטופס הפך להיות מעין אישור אד-הוק!במנזר ובשער הברזל המכופף הפינה, אנשים עוברים ללא בדיקה – לפחות משך זמן שהייתנו באבו-דיס.