בית לחם וסביבתה, יום א’ 28.08.05, אחה”צ משקיפות: חגית ש., אמירה כ., גלית ג. עיקרי המשמרת – מקרים הומניטרים מתעכבים במת”ק, עיכובים ארוכים ואטימות מוכרת ב- 300. 15:30 בכניסה לכביש המנהרות מחסום של חיילי נח”ל. את חלק מהמעוכבים שם נפגוש מאוחר יותר במחסום 300. במת”ק כ- 20 פלסטינים רובם לא קיבלו מענה אצל החיילים בחלונות. טיפלנו ב- 2 מקרים רפואיים, אחד מהם דחוף ביותר – 2 אחים מבית לחם ביקשו אישור מעבר להדסה עין כרם עבור אמם המאושפזת במצב קשה בבית החולים בעיר. הרופאים חושבים שזו הדרך היחידה להציל את חייה. הם מחכים כ- 20 דקות, מתוחים ומודאגים, לא מבינים למה החיילים מתעכבים. ממשרדה של דליה באסה אומרים שכל האישורים נשלחו ונמצאים בידי אזהר, רק שאף אחד מקציני המת”ק לא עונה לנו. החייל באשנב מנפנף באישור אך אינו מוכן להעבירו מבלי שאחד הקצינים יהיה נוכח. המשכנו לטלפן לכל מי שחשבנו שיוכל לעזור, כעבור 40 דקות נוספות נמסר האישור לאחים. מקרה רפואי נוסף – אשה המאושפזת בבית החולים בבית ג’אלה זקוקה להגיע למוקאדס לצורך טיפול רפואי מציל חיים. ילדיה שהגיעו עם מכתב מאת רופא בכיר בבית החולים נענים בלאו מוחלט – אין מכתב מדליה באסה ומסתבר שהאישה היא מנועת שב”כ. מפאת השעה המאוחרת העברנו את הטיפול לידיה האמונות של יעל שלם. מקרים נוספים: 2 מנועים – האחד ע”ר קנסות משטרתיים והשני מנוע שב”כ – שב”ח שנתפס עובד בישראל. הראשון טוען ששילם את כל הקנסות אך אין בידיו קבלות. מאהר משתמט מלעזור לו ורק בהתערבותינו מסכים לבדוק למחרת במחשב המשטרתי האם הקנסות שולמו. 17:30מחסום 300: במכלאה 5-7 מעוכבים, שמהר מאד יקבלו מעמד של עצורים עוד לפני שנחקרו. רכבGMC ממתין בשולי הדרך ובו אישה עם תינוקת יונקת. מתברר שהם תושבים נוצרים מבית ג’אלה שביקשו להגיע לירושלים להתפלל באחת הכנסיות לרגל החג (סנטה מריה). חייל העביר אותם הבוקר בכביש המנהרות, למרות שלאישה ת”ז ירוקה ללא אישור מעבר. בדרך חזרה הם נעצרו במחסום ה”פתע” בטנטור ולאחר המתנה של שעה וחצי הועברו למחסום 300 שם עוכבו 3 שעות נוספות, הבעל הואשם בהסעת שב”חית ורכבו הוחרם לחודש ימים. ניסינו להפיץ את האיוולת הזו ולנסות להועיל, אך נידחנו ע”י כל הגורמים הצבאיים ובמשטרה, כמובן, לא היה עם מי לדבר. למרות אוזלת היד חשוב לא לוותר מראש ולערב כמה שיותר גופים, בסופו של דבר הלחץ עליהם יוכל אולי להועיל. תור של 15 מכוניות ממתין לבדיקות המעבר, החיילים עסוקים בענייניהם, לא ממהרים. אחד הממתינים, גבר מכובד למראה שהעברית בפיו שוטפת, ניגש לברר למה המעבר איטי כל-כך. תשובת החייל –”תתקשר למשרד הביטחון שיגדיל את התקציב וישלח עוד חיילים”. “אבל אתה עומד ככה סתם, והוא עומד והיא עומדת ולא עושה כלום, למה שלא תבדקו?” בתגובה ענה לו חייל אחר – “תחכו בסבלנות, גם באירופה מחכים, אני אירופאי ואני יודע”. גבר ישראלי עומד ליד המכלאה. מהנדס במקצועו שהסיע עובדים פלסטינים. לכל העובדים אישורי עבודה עדכניים אך בשל הסגר הוא מואשם בהסעת שב”חים. 2 העובדים שהסיע כלואים במכלאה. לו הסכימו לעמוד בחוץ, בלי סיגריות ובלי טלפון – “מפאת כבוד החיילים”. הצטרף אליו מנהל החברה, א., מג”ד במילואים בעל קשרים ‘די טובים’ (כהגדרתו) במערכת הצבאית. המעוכבים מחכים כבר קרוב ל- 3 שעות ועדיין לא נחקרו. א’ ניגש לחייל האחראי ואומר לו שאין לעכב יותר מ- 3 שעות. בתשובה מוציא החייל טפסי המעוכבים (שלא צוין בהם שהם מעוכבים) ומקיף בעיגול את המילה ‘עצור’. “עכשיו הם עצורים, ומותר לנו להחזיק אותם כמה זמן שאנחנו רוצים”. א’ מתקשר לקצין בכיר במג”ב. הקצין מודה (באזנינו) שהמהלך אינו חוקי. חובה לרשום סטטוס מעוכב בדפי המעוכבים וחובה לשחרר מעוכב לאחר 3 שעות אם טרם נחקר. כיוון שלא אנחנו דיברנו (אלא רק האזנו) לא יכולנו לשאול מה בידינו לעשות. א’ נידב לנו קצת אינפורמציה על מג”ב עוטף ירושלים [עמי נידם מג”ד עוטף דרומי, בני איטח מג”ד צפוני, מספרי הנייד כפי שמופיעים בדפים] והבטיח להעביר לנו מספרים נוספים שנוכל להעזר בהם. טרם שמענו ממנו, אך מדבריו הסקנו שבחודש הבא פלוגת מילואים בפיקודו תאייש את המחסומים שמאיישים חיילי הנח”ל (בי”ס שדה הר גילה) כך שאולי נפגוש בו שוב. 20:00עזבנו, המהנדס שוחרר לאחר שנפתח נגדו תיק פלילי, פלסטיני אחד שוחרר אף הוא, מחוץ למכלאה חיכו אישה וביתה, פלסטיניות שבגינתם נתפס עובד שב”ח ממתינות בקוצר רוח מופגן לגזר דינן.