ירושלים
בית לחם וסביבתה, יום ב' 05.09.05, אחה"צ משקיפות: שלומית ש., יעל ש. (מדווחת) נסענו ישר למת"ק, שם היו למעלה מ-20 אנשים שחיכו לאישורים ולכרטיסים מגנטיים. מחוץ למת"ק הודיעו לנו שהסגר הממושך הוסר. בברור עם דובר המנהל האזרחי נאמר לנו כי הסגר הוסר חלקית. 7 סוחרים שהיה להם אישור ישן חלקם אפילו בתוקף, סורבו ונשלחו למת"ק הפלסטיני. "אבל המת"ק הפלסטיני שלח אותנו למת"ק הישראלי" רטנו. וכך פגשנו אנשים שעברו ממת"ק למת"ק ללא תוחלת. אישה אחת בקשה אישור ללויה של דודה בירושלים, אף היא טורטרה מהמת"ק הפלסטיני האישור לא ניתן כי הגופה עדיין לא הועברה מירדן לירושלים לקבורה ולא היה ברור אם היא (הגופה) תקבל אישור. בינתיים לא שמעתי מהמשפחה ואיני יודעת מה ההמשך. תחושת התסכול עצומה – מה זה סגר
חלקי? וכמו שניסיתי להסביר לסוחרים הפלסטינים: ישראל אישרה 3000 אישורים, המכסה סופקה ישירות למת"ק הפלסטיני, אז לאלו שקבלו אישור הסגר נגמר והאחרים- הם עדיין בסגר. הדבר החיובי היה שקבלתי אישור למתן היתר 00 לשלושה חודשים להלן (זו העיוורת בת +70 שפגשנו לפני שבועיים וביום שבת האחרון שלחה אלי בפקס מכתב בקשה להיתר) שכל חייה בירושלים, ולעוזרתה סמירה וזאת הודות ללחץ תקשורתי והגשת בקשה דחופה למנהל האזרחי. מחר אינשאללה היא תקבל אותו. כל פעם שיש סגר אנו נתקלות במקרה הבלתי אפשרי של הטלת סגר על בני +70 שכל חייהם בירושלים למרות שהם גרים בבית לחם. בבית אומר הילדים חזרו לבתי הספר וללימודים, השגרה חזרה וענבים ואגסים בשלו, גם מחיר העגבניות הוא טוב יחסית (2.3 ש"ח לקילו). המשפחה מחכה להגעת בני המשפחה מרוסיה כדי לחגוג את חתונת בנם – אינשאללה יגיעו בשלום. בבית לחם ב-17:00 – אין תורים, מתחת לעץ האלון יושבים 3-4 אנשים ואנו בוחרות הפעם לא להכנס לברורים.