בית איבא

בית איבא, יום א', 25.9.05, אחה"צ משקיפות: לי ד', סוזן ל' (מדווחת)אורח: ליאור ג' הלוך וחזור, קדימה ואחורה, לגולל ולגלול, מריבות, דיונים, סכסוכים ועימותים לא פתורים: בכל ההגדרות יש את ההיבט של פינג-פונג. אך הדרך הספרותית ביותר לעסוק בתופעה זו באה מרוברט פרוסט: "ואין דבר להסתכל עליו אחורה בגאווה, ואין דבר להסתכל עליו קדימה בתקווה". אלה השטחים הכבושים היום: דבר לא משתנה, חיילים ופלסטינים עוסקים ב"משחק" הפינג-פונג האין-סופי הזה שבו אין דבר להסתכל עליו קדימה בתקווה.16:00 בית איבאאף אחד לא זוכה לפרס על כך שניחש את התשובה לכך כמה קרוסלות פועלות: אחת בלבד, כמו בשבועות קודמים רבים. ללא ספק אין שום ניסיון לתקן את האחרות, למעשה יש כנראה מדיניות לדאוג לכך שרק אחת פועלת ושצעירים וזקנים, גברים ונשים, צריכים כולם לעבור, אחד אחד, באופן מייגע ועל פי גחמת החייל בתוך עמדת הפיקוד המרכזית!בו בזמן נראה שהחיילים במחסום הזה נהנים עתה ללעוג לנשות מחסוםווטש: גם זה כבר נמשך שבועות. שמו של המפקד שוב "מפקד". מספר הקרוסלות הפועלות "ארבע". לשאלה אם יש סגר: "תשאלו את החברים שלכם".תנועה דלילה של הולכי רגל, תחילה לא היו מעוכבים, רק ארבע משאיות משכם ואותו מספר עוברים מדיר שאראף.14:45 משמרת שקטה, מעוכב אחד ששוחרר מהר לאחר ששאלנו את המפקד – ללא שם – מה קורה. לזוג של מזרח ירושלמים ולאמריקני אחד מתברר, באופן מפתיע, שדרכם דרך המחסום חלקה, למרות שלאמריקני היו בעיות והתקשרו למת"ק כאשר היו בבוקר בדרכם לשכם.למשמרות עתידיות: בידקו על הכביש/השביל החדש המלוכלך שקצצו דרך השדות היבשים ליד הכביש בין בית איבא לענבתא (קרוב ל-Palestine Plastics), אך בצד הצפוני של הכביש. משאיות ומכוניות מתפתלות בדרכן דרך השדה לאחר שטיפסו על ערמת האדמה ליד הכביש. נראה שהשביל המלוכלך מוביל לכפר רמין שבו יש עכשיו, כך אומר לנו פלסטיני אחד, הרבה בעיות עם הצבא.