ירושלים

קלנדיה - יום ג', 4.10.05 אחה"צ משקיפות: רוני ה. - נורה או. (מדווחת) תחילת חודש הרמדאן למוסלמים - ראש השנה ליהודים16:00 - אחרי שהתרגלנו בשבועות האחרונים לכאוס הנורא בכיכר הדרומית, אנו מתבלבלות לרגע מהתנועה הדלה ומהשקט היחסי ההשוררים במקום ומנסות להבין את פשר התופעה. הסיבה היא, מן הסתם, הסגר המוחלט שהוטל על השטחים עד תום החגים היהודיים, כך שחלק גדול מהשוהים בד"כ לרגל עסקים כאלה או אחרים באזור רמללה או א-ראם, פשוט כלואים במקום מגוריהים - והתנועה הנראית בשטח היא אך ורק של הסביבה המידית. הרוכלים עושים היום עסקים טובים - מוכרים מכל הבא ליד מהמתוקים, הפירות והירקות ומאכלים אחרים מכל הסוגים לרגל שבירת הצום המתקרבת. הספקנו לשכוח, איך מתנהלים העניינים במחסום לקראת רדת החשיכה בחודש הרמדאן. בשעה הזאת, תנועת הולכי הרגל שעוברת את המחסום עדיין דלה, אך ככל שהזמן עובר, היא הולכת וגוברת. מדובר בעיקר בגברים (הנשים בבית ומכינות את הסעודה) . רוב רובם סוחבים איתם שקיות עם מזון לקראת שבירת הצום. כולם ממהרים בצעדים עצבניים הביתה.בשעה 17:00 הצפיפות גדולה, אך המחסום מאויש במספר גדול של חיילים, הבדיקות יעילות, והתנועה זורמת.בחור צעיר מגיע למחסום מעזריה בלי תעודה. הוא מוזמן לשבור את הצום עם משפחתו ברמללה ומבקש ממפקד המחסום לתת לו פתק שיאפשר לו לשוב לכיוון ירושלים כעבור שעה. המפקד מסרב, גם לאחר התערבותנו - אסור לו. עניין של שיקול דעת, אנו אומרות. זה לא עוזר. הבחור חוזר הביתה.לעומת זאת, התור לעמדת הבידוק של המכוניות אינסופי בשני הכיוונים. המפקד נ. מהמ"צ שוב מדגיש, שבפקקים אשמות המוניות, ואילו אנחנו שוב מתעקשות, ששטח המעבר נהייה כל כך צר מרוב חומות ובטונדות, שזו שטות להאשים את נהגי המוניות בבלגן. מה שבטוח הוא, שרוב האנשים התקועים כעת בפקקים, לא יספיקו להגיע הביתה עד 18:30, שעת שבירת הצום.מתוך ההמולה מגיח פתאום נאסר לעמדת הבידוק. הוא הבעלים של המובלעת המוזרה ליד שטח המחסום שבה עומד ביתו, עץ בודד ושטח אדמה לא מבוטל ששייך לו. הוא מראה לנו נייר שקיבל מהמת"ק ובו התוכנית המפורטת של מתחם המחסום הזמני העתידי. יש לו, כמובן, אישור לבוא וללכת כאוות נפשו. הוא מזמין אותנו לבקר אותו בביתו. פעם אחרת, אנחנו מבטחיות. אז שנה טובה לכן - ולך רמדאן כארים. 18:00 - כשאנו חוזרות לעמדת הבידוק של הולכי הרגל, אנחנו פחות או יותר היחידות שעוברות. המקום התרוקן בבת אחת מפלסטינים - 18:00 - "כיכר השוק ריקה" . אחרוני הרוכלים אורזים את הסחורה וממהרים אף הם להסתלק. מכל הכפרים מתחילים להישמע קולות המואזין, החשיכה יורדת, ואני סוף סוף מדליקה לי סיגריה.כיוון שהכבישים ריקים, אנו חוזרות היום במכונית לאורך החומה בכיוון דחיית-אל-בריד ונבדקות כיחידות במחסום.שנה טובה ורמדאן כארים!