בית פוריק ב’ רה”ש יום ד’ 05/10/2005 אחה”צ צופות מיקי פ. עמירה א. (מדווחת)היום השני של הרמדאן. יום מתוח לאחר ניסיון דקירה של מחסומאית בבית פוריק הבוקר בשעה 11:00. נוהל “עצירת חיים” עד השעה 15:00 כענישה קולקטיבית. הדבר מעלה את המתח והאלימות במחסום לחיילים ולפלסטינאים. מחסומי פתע רבים בדרכים, מה שאומר, מועדים לפורענות לשנה החדשה.יצאנו עם נדים לאחר שמיקי כבר שמעה על הדקירה מנהג בבית פוריק. במחסום צומת תפוח לא היו מכוניות בתור, לפני חווארה בצומת ליצהר הייתה חסימה 14 מכוניות ממתינות.14:15בית פוריק “עצירת חיים” במחסום. כאשר הגענו היו מצופפים כ-50 איש בכניסה לשכם. חלקם מורים שסיימו ללמד. הם ידעו לומר לנו שהמחסום ייפתח בשעה 15:00 לאחר ארוע נסיון הדקירה שארע. לפי גרסתם נמצאו “ברגים” ברשות ה”דוקר”. אחר אמר שנזרקה סכין פירות וכך העניין התפתח:החיילים ישבו בנחת וחיכו לשעה 15:00 , מפקד המחסום ה. טען שהדוקר הלך לכוון המחסומאית עם סכין שלופה. מיד חייל ירה עליו אך החטיא, מהרסיסים נפגע קל אזרח אחר אשר נשלח לבי”ח בשכם וכבר שוחרר לביתו. במדרכה ליד עמדת הבידוק נראה חור וכדור בודד עוד זרוק היה ליד הבטונדה. “על החיילת אתן לא שואלות” ובכן היא לקתה בהלם קל ונמצאת בבסיס. מהעבר השני של היוצאים משכם נדחס תור של מאות. המתח עמד באוויר .. החיילים היו מוכנים להעביר רק בודדים כמקרים הומניטריים חריגים. איש מבוגר על קביים שביקש לעבור לא הורשה. “אם ניתן לאחד כולם יזלגו”. בינתיים כל זמן מה הלכו החיילים לסוף התור לשאוג על הנלחצים לעמוד בשקט ומסודר. זה תמיד עורר התנצחות ו”החצופים” אוימו ברובים, דחיפות, ושקשוקי מחסניות נטענות להפחיד.היה נראה שהמועד 15:00 יביא להתפרצות וגם נראה שאין די חיילים לטפל בשני צידי המחסום והרכבים.14:55 צעקות, קריאות ושריקות לזרז את החיילים שיפתחו כבר את המחסום. האוירה הופכת היסטרית. עיקר המרץ מופנה לסידורי התור מאחור, ואז גם מתעכב הבידוק. במהלכו מעוכבים שניים, אבל ההיסטריה גואה. המפקד כבר רץ עם גאז מדמיע בידו לעבר ההמון הצועק אבל מיקי רצה אחריו שלא יתחיל עם זה… והוא אכן מבליג. עצה נוספת: למה לא תפתחו תור הומניטרי לנשים ומבוגרים. מגיע מפקד נוסף המוכר למיקי והוא שומע בעצתה ומתחילים להעביר יותר אנשים. אבל אין מספיק חיילים. הסג”מ ד. מהמת”ק לא מועיל ממש. אנו חוזרים ומתקשרים לרס”ן נבואני. בפעם השלישית עונה בנימוס. בפעם הרביעית מבטיח להגיע. כאשר מגיע עוזר בהפחתת העומס.אנו מתקשרות לא. המ”פ להתלונן על מיעוט החיילים לטיפול במצב הלחוץ של פתיחת המחסום לאחר 5 שעות של עיכוב האנשים ביום צום.וגם הוא מבטיח להגיע. כאשר מגיע עוסק כמה דקות בהרגעת השטח ונעלם עם האמר נוסף בסערה. .אנו מפנים את תשומת לב החיילים לשחרור הרכבים.16:10 הם מתחילים לשחרר רק עם תום הלחץ בתור. (כעבור שעה ו 10 דקות) סופרות 40 רכבים שחיכו בתור. עם התחלת התור הממונע מתחילות הצפירות. קבוצה של נהגים רבים על התור ובסוף המפקד ה. מפריד בין הניצים כאשר אחד הנהגים כבר שרוע על הארץ.חצי שעה אורך שחרור התור של הרכבים.16:45 מובא נער צעיר כבן 13 בלוויית המ”פ שנעלם בסערה עם חבורת חיילים. הנער מושם במכלאה וא. מתפנה לשוחח איתנו. הנער נצפה זורק אבנים מעבר לגדר של התנחלות איתמר. א. מתעניין בפעילותנו וטוען שהשיפורים שנעשו בשנה האחרונה במחסומים, הרבה הודות לבקורת של נשות מחסוםווטש וחשוב לו כמפקד לשמוע את הערותינו. מיקי העלתה את הבעיה של אי פתיחת המחסום בשעה 6:00 כמוסכם. מאחר שצפתה בפתיחה מאוחרת בשבוע שעבר ומה זה גרם לאנשים. הבענו את דעתנו על השימוש הנואל בעונש הקולקטיבי כלפי האזרחים ב”עצירת החיים” ואיך הדבר מהווה חרב פיפיות כלפי החיילים בשעת פתיחת המחסום. האלימות גואה משני הצדדים וממש מסוכנת. על ההכבדה כגורם מוטיבציוני לטרור. ולמה ביום כזה מתוח אין נוכחות מסיבית יותר שלו כמפקד ועוד כח עזר…17:30 במכלאה יושבים “חצוף” תור ומיידה האבנים על איתמר. הם משוחררים כשאנחנו עוזבים לחווארה.בחווארה משמרת לחוצה (תדווח ע”י נעמי ללו ואילת). בשיחת סיכום עם המפקד י. הבטיח ש”גם מחר יהיה כמו היום : קפדנות יתירה ובדיקה של אחד אחד”… חשובה הנוכחות שלנו!!!!18:00 מחסום כ 500 מ’ מחווארה בפניה לבורין. הפעם מטעם חיילי משמר הגבול. 25 מכוניות ממתינות לאחר שעברו את ייסורי הבידוק בחווארה. 3 מכוניות מעוכבות ותעודותיהם מועלות לבדיקה. בואנו נראה כמחיש את שחרור המכוניות. החשיכה כבר יורדת והתור מתרוקן. כעת החיילים עוצרים גם רכב הנוסע לשכם. נעמי ל. מצלצלת לסמח”ט שיכול לתצפת את כל השגרה הנמרצת בגזרה שלו כך סתם ביום חג. גם הוא “לא מבין למה יש במקום מחסום”… לטלפון נוסף עונה: “מה אני עובד בשבילך”? 19:00 עוזבים את מחסום הפתע. בדרך נצפות חסימות פתע גם בצומת ג’ית, באזון שתיים. אבוקות מאירות את מקום החסימה. נהיה קר.סוף.