ירושלים
בית לחם והסביבה, יום א' 06.11.05, בוקר משקיפות: סילביה פ., עפרה ב., חנה א. (מדווחת) 07:10 מחסום בית לחם: כמעט אין הולכי רגל אך יש מכוניות מספר הממתינות בתור. הסגר עדיין תקף ואין כמעט מעבר לירושלים.7:30 אל חאדר: כמה אנשים מחכים לנו ואנו כותבות מכתבים לאל"מ לוטשטיין. סילביה מצלמת מסמכים. בסה"כ 6 מכתבים. כמה אנשים ניגשים לשאול מתי אפשר לצפות לתשובה. הכל לוקח כל כך הרבה זמן ואין הרבה תקווה לתשובה חיובית.לקראת עזיבתנו מצלצל אלינו אדם שבישרנו לו במשך החג על הסרת המניעה ביטחונית. הוא למעשה נמצא כמה מטרים מאתנו נושא בארנקו את הכרטיס המגנטי המיוחל – הוא קיבל אותו כמה דקות לפניכן במת"ק. השמחה רבה... שמחת עניים.9:30 בית עומר: אחד מאנשי המקום מראה לנו איפה גר ילד שנפצע בתאונת דרכים. הוא מספר לנו שאוטובוס ישראלי, בקו ירושלים קריית ארבע, פגע בו בכביש 60. הילד היה מאושפז שמונה חודשים בהדסה והשתחרר ביולי 2005. הילד חזר לפעילות כמעט מלאה, אך עדיין מוגבל בתנועותיו. הוא גר בבית עומר בצד המערבי של כביש 60 ויש לו דרך ארוכה לבית הספר. יש דרך עפר מביתו עד לכביש 60. ועד לאחרונה מיניבוס מבית הספר היה בא לקחת אותו מביתו. אך עתה צה"ל חסם את המעבר באמצע כביש העפר (בסמוך לבית הראשון שלצד הדרך) בערמת אדמה. זה לא ממש על כביש 60 כך שמכוניות האו"ם וכל מני פעילי זכויות אדם העוברים שם לא יכולים לראות ערמת אדמה זאת. אבל המיניבוס הלוקח את הילד לבית ספר לא יכול לעבור. בין ביתו של הילד עד לתלולית יש כ- 500 מטר.ויש כמובן לטפס על התלולית - משימה בלתי אפשרית בשביל הילד. סילביה מצלמת. בזמן הצילום מנסה טרקטורון לעבור את תלולית העפר ללא הצלחה. אי אפשר להבין את הסיבה הביטחונית הדחופה לחסום שם את הכביש אך ניתן להבין בקלות את התוצאה ההרסנית עבור התושבים ועבור הילד הנכה בפרט, במיוחד כשעונת הגשמים בפתח.: